לז, ג

יין המשמח אלקים ואנשים הוא שמעורר כל בחי' ההעלם דמקיף דרצון ותענוג וחכ' שנק' סוד הוי"ה שלמעלה מאור דרצון ותענוג שנמשך בח"י ברכות בשם הוי"ה שנק' חיי שעה לבד וע"כ בעסק התורה נמתק כל דין קשה ביותר כמו ברבה כו' דלא פסק פומיה כו' (ב"מ פו, א) וכמ"ש (דברים ל, כ) כי היא חייך ואורך ימיך כו' חיי עולם ואין קטרוג יכול לעלות במקום תורה שהרי עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה כידוע (בסוטה כא, א) ומבואר במ"א (בענין יעקב משמש במרום כו'). אך באמת גם התורה נק' לחם כמ"ש (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי שהן ב' מיני לחם תשב"כ ושבע"פ לחם מן השמים ולחם מן הארץ והוא שתי הלחם דשבועות וכתיב (תהלים מ, ט) ותורתך בתוך מעי וכן (שם קיט, נ) כי אמרתך חיתני כו' אך לחמה של תורה למעלה הרבה מלחם דקרבנות להיותה בבחי' פנימי' ועצמות דאור הח"ע הקדומה כנ"ל רק שירדה למטה לתקן לעה"ד טו"ר כו' וגם במאכל דלחם דתורה אמר (דברים ח, ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' כו' והוא בבחי' הדבור והקריאה בפה באותיות התורה שבכתב שנק' מוצא פי ה' כו' והיא הקריאה בנגינות וטעמים שנק' שיר ורננה דאורייתא והוא בחי' פנימית הענג בבחי' מקיף דתענוג דח"ע דתורה שלא יוכל לבא באו"כ (כשיר שהוא עגול כו' וכמו שיר התחתון דמלאכים שהוא התענוג שבבחי' מקיף בעגול כו') כמו (משלי ח, ל) ואהיה אצלו (אצלו ממש) שעשועים כו' וע"י השיר הזה עולה הלחם דתורה להיות ממנו אור וחיות לאדם העליון דאצי' הרבה יותר מריח והטעם שבמאכל הקרבן דבהמה בתפלה כו'. אמנם בזה יש יתרון מעלה בתשבע"פ מל' קרינן לה אע"פ שמקבל מתושב"כ כשם אלקים משם הוי"ה בחי' ב"ן שמקבל ממ"ה כו' שנק' יין המשמח והוא כשהתורה נק' יין כי בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש והוא בחי' פנימית בינה בסודות וטעמים כמו יין המשומר כו' שלמעלה מן הח"ע דתשב"כ כו' כמ"ש (משלי יב, ד) א"ח עטרת בעלה (ירמיה לא, כא) נקבה תסובב גבר (והוא בחי' אלקים שלמעלה משם הוי"ה כמ"ש (משלי כה, ב) כבוד אלקים הסתר דבר כנ"ל) וזהו ובלילה דוקא שירה עמי שיר דנוק' שעולה למעלה משירות דתשב"כ כמ"ש מכנף הארץ כו' (והוא מ"ש חכמות בחוץ דק"נ בהיפוך החשך לאור בלילה שתתן טרף רפ"ח כו' תרונה ברינה ושיר להוסיף אור בח"ע לפי שנכנס יין יצא סוד הוי"ה דתשב"כ המוסתר בשם אלקים שבתשבע"פ ממקור התענוג הנעלם שלמעלה מענג שברצון וחכ' ומדות דשם הוי"ה שבתשב"כ כנ"ל וד"ל) והוא ניסוך היין בשיתין דמזבח לתהום להעלות למ"ת שנק' מי בוכים כענין ויין למרי נפש (משלי לא, ו) כמ"ש במ"א לחברם במ"ע שז"ש חכמות בחוץ כו' (ולמעלה מזה היה ניסוך המים בחג כמ"ש (ישעיה יב, ג) ושאבתם מים בששון כו' כמ"ש (יואל ד, יח) ומעיין מבית ה' יצא כו' שהיו מעלין מי השילוח בשיר שזהו כמו לע"ל בעוה"ב למעלה גם מסודות התורה שנק' יין וד"ל) והוא התשובה שקדמה לתורה וזהו ענין ריח הקטרת כמ"ש במ"א: