ד, ד
עליה שלהם להיותם למעל' גם מבחי' שרש ומקור דח"ע דמ"ע לאחר עליה כו' וד"ל:
(כג) וזהו שרמז ר"ע במה שאמר כשתגיעו לאבני שיש טהור פי' אבן א' ב"ן דהיינו בחי' ב"ן דמה דחכמה לאחר שבחכמה אתברירו שנק' אבן שיש טהור כמו מי יתן טהור מטמא כו' ונדמה לעיין שאינו אבן רק מים פשוטים מעוצם ההזדככות באבנים שחקו מים וכהכאת הצור והי' למים כמ"ש ויך את הסלע במטהו כו'. שזהו כח הבירור והוא הפלפול דחכמה כידוע ורמז להם שלא יאמרו מים להיותו אחר הבירור למעלה מבחי' מים כנ"ל. וגם לא יאמרו ב"פ מים שלא יצא לחלק בין מ"ע למ"ת כי מתאחדים ביחד בעלותו למעלה כנ"ל וד"ל. וזהו שטין ע"פ המים פי' כעוף ששט על המים ולא כדגים שבים ששטין בו אבל מובלעים המה בתוך המים ואין יניקתם רק מן המים כו'. דהנה גם עתה יש נשמות גבוהות שנק' נוני ימא רבא גם בים הקדמוני ששטין כל הים מראשו לסופו בפעם א' והיינו שטין בכח השגתם הנעלה בכל עמקי החכמה שבכל התורה כולה שהוא ים הקדמוני מראשו לסופו בשיטה א'. וכמ"ש בזוהר על ר"ה סבא ששט ימא רבא ברגע א' כו' וכך נשמות היותר נעלה שנק' לויתן והיינו כנ"ל בכלל ששט בסנפיריו ועוש' תלמים בים כי שט בכל הים ברגע א' אבל כ"ז שנק' נוני ימא רבא הרי הם מובלעים בים החכמה הקדומה בתוך תוכו וכל יניקת חיותם שם הוא. אך לעתיד יתעלו הנשמות הללו במדריגה היותר עליונה היינו בשרש הראשון שבעצמו' א"ס ממש דלתבונתו אין מספר ולא שייך שם בחי' וענין ים ומים כלל כי נבדל בערך מבחי' מ"ע דח"ע כי מדריגתם הוא במח' העצמי' ממש ע"כ א' שהן שטין אז ע"פ המים מלמעלה כעוף הפורח ושט ע"פ מים בשיט' א' ולא שמובלע במים כדגת הים כו'. והיינו למעלה ממדריגת לויתן שהרי יעשה לצדיקים סעודה מן הלויתן ושור הבר. וענין זה ששטין ע"פ המים מלמעל' היינו שהו' בבחי' אור מקיף מלמעל' שמקיף וסובב הכל כא' מפני שהוא למעלה מהגבלת דבר מה באו"כ כלל עד"מ הידוע בענין השכלת שכל דמי שהוא גדול ושכלו עמוק יותר מן דבר המושכל ומושג בכלי שכלו הרי אז כח שכלו העצמי שט ע"ג המושכל בבחי' מקיף למעלה בסקירה א' מצד קוטן וצמצום המושכל לגבי גדולת כח שכלו שגדול הרבה מזה המושכל (בל"א ער נעמט דעם קליין שכל א רום תיכף אין איין בליץ) וכל שאינו חכם אינו תופסו להקיפו בשיטה א' אבל מעט מעט לחלקים בערך ב' וג' שיטות כו'. אבל מי ששכלו קטן הרבה מגוף של דבר המושכל שמושכל זה עמוק מכח שכלו הרבה הרי כח שכלו מובלע ונכלל באותו עומק השכל כו' רק שיכול להלוך מראשו לסופו כו'. וזהו משל לדגים שבים שמובלעים בו ושטין בו מראשו לסופו כנ"ל ולא ע"פ המים וד"ל:
(כד) והנה מ"ש שהנשמות של הצדיקים שטין ע"פ המים מזה יובן דלעתיד יהיה עוד מדריגה שלמעל' מן עוה"ב וכמ"ש ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו ממש. דהנה העוה"ב נק' עדן אשר עין לא ראתה יעשה למחכה לו כו' והוא בחי' העדן עילאה שנברא ביו"ד דח"ע שלמעלה מבחי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.