קכד, ג

כו' (וזהו ג"כ ענין ה"א דאברהם כמ"ש שם שבה"א זה דוקא הוא שיכול לבא למטה מטה יותר כו' והוא במילה ופריעה שא' לו כי אב המון גוים נתתיך כו' ע"ש וא"כ הרי יובן מזה עכ"פ שזהו ענין דכאן ג"כ שהוא כדי דמקור התהוות נשמות בא רק מבחי' המותרות שפע דח"ס והוא ענין קיום התו"מ בגשמיו' להבדיל בין טו"ר ממש בגופי' גשמיים דנוג' דעשי' ובתשובה שלימה שכל ניצוצות דקדושה הנזרעים בהיותם בגלות בע"ש דנוגה ועולים ע"י תשובה ומע"ט בגשמיות נק' גרים כנ"ל) (ועוד ראיי' שיש שרש למותרות השפע דבחי' שערות יותר מגוף המוחי' ממה שאין כח המוליד בשלימותו במוחי' שבראש להוליד ולד עד שיהי' בן ט' שנים דוקא לפי שיש בו אז מבחי' מותרי המוחי' דוקא שיוצאי' מכח העליון יותר מגוף המוחי' ע"כ בוקעי' לחוץ ומהם הוא הכח שבטפה שיוצא' בבחי' מותרות מן המוחי' להוליד ולד ולהיות יורה כחץ משא"כ קודם זמן זה דבן ט' שאין לו מותרי המוחי' רק המוחי' כמו שהן אין בטפה שבמוח כח להוליד כלל וע"כ הסריס אינו מוליד כמ"ש בע"ח וכך יובן גם כאן בבחי' מותרי המוחי' דח"ס שהוא בשביל מקור להתהוות נשמות בשרשו למעלה יותר מח"ס עצמו וד"ל):

(יד) והנה בחי' מותרות הללו שמהן בוקעי' ויוצאי' צמיחת השערות בראש זהו שרש ומקור הראשון להיות למטה מטה התהוות העולמות והיכלות דע"ש דנוגה דבי"ע שהן החיצוניות ביותר שהן מקבלים רק מבחי' היניקות החצוניות שבחללי השערות דנוק' דז"א דאצילות שז"ש (ברכות כד, א) שער באש' ערוה וז"ש וגלחה את ראש' כו' כמ"ש בזהר בשערהא אחידן כו' בטופרהא אחידן כו' להיות ששרשם בחי' נפרד ממש מן העצמות כמארז"ל שהפרידן מיחודו כו' ונק' עלמין דפרודא כו' כמ"ש ומשם יפרד כו' וכמו יניקות השערות שאינם נחשבי' מבחי' שפע העצמיות הנ"ל ואף לא כחצוניות דחצוניות שבחצוניות האברים עד עקב הרגל שכולם יש להם קשר וחבור עצמי במוחי' העליונים עצמם כמשל גידי המוח שמתפשטים עד הרגל כנ"ל משא"כ צמיחת שערות כו' אך עכ"ז הרי יש גם ביניקו' השערות שבראש שבאדם ממותרי מוחי' דח"ס נצוצו' דקדושה העליונים ביותר והן שנפלו בע' אוה"ע שהן ע"ש דנוגה דבי"ע והן נשמות הגבוהות מאד שהיו מאדם עד נח ומנח עד אברהם כו' שנשתקעו בע"ש דנוגה דעשי' ויצאו משם והן נשמות הגרים שעשה אברהם כענר אשכול וממרא ואליעזר כו' ויש מהן שנפלו למטה בבחי' פסולת גמור כהנפילים שהיו בארץ שנק' בני האלקים ממש אשר יבואו אל בנות האדם וילדו להם כו' המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם מפני ששרשם מבחי' מותרות דח"ס ששרש המותרות יותר עליון כנ"ל (וכך יובן גם בענין שבכל דור ודור בבנ"י עצמן שנולדו נשמות בגופיי' גשמיי' מע"ש דנוגה דעשיי' כנ"ל בענין שלא גלו ישראל לבין אוה"ע אלא להוסיף עליהם גרים ע"י קיום התו"מ ותשובה בגשמיות דנוגה שזהו ג"כ בא מבחי' מותרות דח"ס מבחי' הבל מצומצם ביותר אבל הוא עליון יותר בשרשו מגוף המוחי' דח"ס שנק' אברם אע"פ שהוא מקור ושרש העצמי