צו, ד

למעלה ונחיה לפניו ממש שזהו בחי' גלוי שעשועי המלך בעצמו בחי' התענוג הנעלם בעצמות המאציל שיבא לידי מורגש שאז א"צ להבדיל בין פנימיות לחיצוניות העונג כלל משא"כ בימות המשיח דכתיב ומל ה' א' את לבבך כו' משום דבעצמות התענוג ושעשועי' אין שום חיצוניות כלל והוא בחי' פנימית הכתר דע"י שלמעלה גם מבחי' חו"ב שבו כו' וכמו בחי' יחידה העצמית באדם למטה והסימן הוא שגם העונג הבא במורגש בגופי' ממש יהיה ממש כמו העונג הנעלם הרוחני שבעצמות בלי שום הפרש כלל וכלל שז"ש ונחיה לפניו ממש שהוא מעדן עילאה סתימאה שיבא בגופי' קדושי' שיחיו בתחה"מ שיהיו כלי ממש לאור העצמו' הזה משא"כ בימות המשיח שיהיה גופים גשמיים מאב ואם והארץ תוציא לחם כו' רק שאין צריך עבודה והנער בן ק' כו' כי יזדככו מן הרע כו' אבל יש בזה צד חיצוניות העונג עכ"פ שצריך לומר ומל ה' כו' עד שיוכל לקבל כל טוב עוה"ז ממש וישבעו ויתענגו על ה' ממש בלי פירוד כלל (וכמו האבות שהיה להם כל טוב עוה"ז והיו בחי' מרכבה ממש בגשמיות כמו ברוחניות בשוה כו' וכמשי"ת) ואמנם בחי' מילה זו דומל ה' את לבבך מלמעלה למטה בימות המשיח וזה הוא רק למען חייך שהוא חיי העוה"ב דוקא שהוא גלוי אור העצמיות ממש שיבא במורגש שאינו צריך להבדלת חיצוניות כלל כי אינו רק בחי' התגלות הפנימיות והעצמות לבד וזהו כמו שע"י מילה שלמטה בהבדלת החיצוניות ממילא יתגלה בחי' הפנימית בפנימית יסוד כך במילה עליונה זו מלמעלה דכתיב ומל ה' כו' בימות המשיח יתגלה עי"ז מיד בחי' הפנימית והעצמות שהוא העוה"ב שע"ז א' למען חייך ממש וד"ל:

(יג) ובכל זה יובן מ"ש בעצם היום הזה נמול אברהם כו'. לפי שאברהם קיים כל התו"מ ברוחניות קודם המילה שזהו ומלתם כו' בתכלית הבירור דעה"ד טו"ר כמו שיהיה בימות המשיח שהרי אמר שמע אברהם בקולי כו' וע"כ זכה למילה עליונה זו דנמול עם ה' שעזרו ה' במעשה המילה כמ"ש במדרש שז"ש על ומל ה' את כו' ומיד כשנמול ע"י ה' מלמעלה למטה נתגלה בחי' הפנימית ועצמות דא"ס בפנימית יסוד דע"י שלא ע"י התלבשות בחו"ב כנ"ל והוא בחי' חיי העוה"ב ממש כנ"ל שא"צ הבדלה עוד כי אינו רק בחי' פנימית ועצמות וכמ"ש למען חייך העצמיים והוא מ"ש בעצם היום הזה שזהו בחי' פנימית דע"י מפנימית ועצמות המאציל שנק' עצם היום עצמיות של היום הזה שזהו יום שכולו טוב יום שכולו ארוך והוא יום הז' דעוה"ב שע"ז אמר ביום הג' יקימנו ונחיה לפניו ממש כנ"ל וזהו שנא' ושמת שמו אברה' אחר שנימול וממילא ומצאת את לבבו נאמן לפניך בעצמות התענוג הפנימי' שאין שם בחי' חיצוניות כלל והיינו בחי' כריתות ברית שבבחי' העצמיות הנ"ל וז"ש וכרות עמו הברית עמו ממש כדי שיתגלה בחי' העצמיות והברית הזה מורה ע"ז ואבות סימן לבנים לע"ל דכתיב ומל ה' כו' וד"ל (ובאמת מילה דאברהם היה כמו העוה"ב ממש שהרי האבות הטעימן מעין העוה"ב ממש כידוע והיינו גשמיות שלהם היה