לז, ב

כו' אלקים במה משמח דיין לא שייך להיות משמח לאלקים רק לאדם ומה זו תשובה מכאן שא"א שירה אלא על היין דמשמע שמחמת השיר שעל היין דוקא משמח היין לאלקים ג"כ ומה שייכות ליין עם השיר שעי"ז ישמח היין לאלקים כו'. אך הענין הוא באמת עיקר השיר הוא בבחי' התענוג שבמקבל אל המשפיע שמתפעל באה"ר בתענוג נפלא אל המשפיע ובזה יכול לעלות ולהתפשט ממהות הראשון לצאת מגדר הגבלת הכלי שלו וזהו שהשיר הוא בשבח והלל לגבי מקורו לפי השגתו וע"י זה יומשך בכל מהותו ברצון ומדות להכלל במקורו. וכ"ה שיר המלאכים לגבי מקורם האלקי בשבח והלל לשם הוי"ה כמו יהללו את שם הוי"ה דוקא והיינו בחי' העלאה דאלקים בחי' כח האלקי המצומצם באו"כ שלהם לשם הוי"ה ובמה בהלל ושבח זה שמשבחים ומהללים לשם הוי"ה דוקא ונמצא שהעלאת התחתון לעליון הוא ע"י השיר דבחי' אלקים להוי"ה בכללות ג"כ והוא ענין עליית המל' שנק' אלהים בכלל להכלל בשם הוי"ה כמ"ש בזהר ע"פ (תהלים פג, ב) אלקי' אל דמי לך דאלקים בחי' נה"ת קארי תדיר לנהורא עלאה שהוא שם הוי"ה וכמ"ש (שם ל, יג) למען יזמרך כבוד התחתון לכבוד העליון ולא ידם דלא שכיך לעלמין כמ"ש במ"א וכן המלאכים שנק' בני האלקים מהללים לשם הוי"ה בפרט ונמצא דעיקר ענין השיר לאלקים הוא שעולה בשיר זה לשם הוי"ה וע"כ אמר דגם יין המשמח משמח לאלקים והוא כשאו' שירה על היין דוקא לפי שבשמחה שביין יצא בחי' ההעלם וסוד לגלוי והוא בחי' ההעלם ומקור התענוג שבשיר יוצא לגלוי ואז מעורר לבחי' ההעלם ומקור התענוג שבשם הוי"ה שהן במדות וחכ' שנק' סוד הוי"ה וז"ש משמח אלקים ואנשים וד"ל:

(יח) וזהו עיקר הטעם למה שתיקנו אכה"ג לומר פסד"ז שהוא השיר והשבח לשם הוי"ה דאצי' שעולה מבחי' אלקי' כדי שיומשך עי"ז משם הוי"ה ממקור התענוג ורצון הפשוט בחכ' ומדות בח"י ברכות דתפלה ב"א בא"י כו' (כמ"ש במ"א בענין הלל וברכה והודאה כו') והנה מבואר למעלה שיש יתרון מעלה ביין המשמח יותר מן המאכל דיתרון תוס' אור בשם הוי"ה באמצעות הקרבן אינו אלא בחכ' ומדות שמאין תמצא בצמצום דמזל ונוצר כו' אבל ע"י ניסוך היין מעורר סוד הוי"ה מבחי' ההעלם דעצמות אור הכתר שלמעלה ממקור החכ' והוא מקור כל רצון הטוב ביתר הרבה ממדת הטוב בענג ורצון דחכ' שבא מצד המאכל בריח וטעם שבו כו' וע"כ גם השיר שעל הקרבן שהוא התעוררות התענוג דחכ' ומדות אינו אלא ע"י היין המשמח שעי"ז יומשך גם הרצון הטוב שבחכ' ומדות למטה להמתיק כל דין קשה וזהו יתרון השיר שע"י היין המשמח יותר מן השיר שמצד התענוג עצמו (וכמ"ש במ"א ע"פ ויין ישמח כו' להצהיל פנים כו'). ובזה יובן יתרון מעלת התורה על התפלה שהתפלה נק' קרבן בהמה בהעלאה דנה"ט כו' הגם שנק' ריח ניחח להוי"ה להמשיך ממקור הרצון והתענוג שבשם הוי"ה בחכ' ומדות בח"י ברכות והוא ע"י השיר דפסד"ז שאו' הללויה להלל לשם הוי"ה כשיר על הקרבן כנ"ל אך בעסק התורה שנק'