י, ג

יש שרש מיוחד להתהוות מציאות ומהות המדות הטבעיים שבלב בנפש הטבעית עצמו כשנולדה בבטן שאז נטבעו ונתהוו גם המדות הטבעיי' כמדת אוי"ר טבעיי' ורחמנות ואכזריות וכה"ג. ואמנם זהו הנקר' חומר טבעי היולי שמוכן לקבל כל צורה שציירו בו כמו החומר הפשוט שמקבל בתוכו כל ציור שיציירו בו עד שיהיה באופן הצורה דוקא ולא יוכל להשתנות כלל מכפי אופן הצורה שנצטייר בו אע"פ שהוא נגד טבע מהותו העצמי לפי שיש בכח הצורה התגברות על החומר הפשוט העצמי לצייר בו כפי עצם כח הצורה דוקא. וכמו שאנו רואים בחוש בנפש האדם שכלול מחומר וצורה שנפש הטבעית בתולדת' בבטן הוא כמו החומר ההיולי וכשנולד נמשך בה מכח הנפש השכלית שהוא כח השכל והחכמה (שנק' נפש המדברת כו' שכלולה גם ממדות ומו"ד כו') מעט מעט כשגדל בשנים שנק' צורה שנצטייר בחומר המדות הטבעיים וגובר בהם כח הצורה הזאת להיות מתנהגים באופן הציור של כח השכל דוקא כאלו נולדו ונתהוו בטבע תולדה מכח השכל עד שלא יכול להשתנות כלל מכפי הציור הזה (ונקרא טבע שני כידוע). וכמו שאנו רואים בילד קטן שכפי שילמדו אותו וירגילו בו את טבע מדותיו שיתנהגו ע"פ שכל ודעת מעט מעט מדי יום ויום ע"י האומן את היונק כו' כן יוטבע בנפשו הצורה הזאת כל ימיו וכמ"ש (משלי כב, ו) חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה שהחינוך ורגילות לנער שיתנהג במדותיו הטבעיים ע"פ שכל וטעם הוא בילדותו מצד שהוא כחומר פשוט והיולי אז דוקא לקבל כל צורה שיציירו בו עד שגם כי יזקין בשנים ויתוסף כח החכמה לא יסור מדרכי מדותיו שנעשה בו כמו טבע שני בילדותו (משא"כ שפע שכל שבמוח שנמשך במדות הטבעיים לאחר גידולו בשנים אין בו כח לצייר הצורה לגבור על המדות הטבעיי' כ"כ כמו שאמר הלומד תורה לילד למה הוא דומה כו') שמובן מזה עכ"פ שיש כח התגברות לצורה על החומר הטבעי לעשות בו כמו טבע שני להיות עושה היפך טבעו. ועכ"ז א"א לומר שנשתנה ונהפך הטבעיות לגמרי מכל וכל כי ודאי עצם מציאות הטבעיות נשארה במהותה כמו שהיה ממש בלי שינוי כלל כמו איש טוב בעצם וחסדן ורחמן בתולדתו איך יתכן לומר שיהופך לאכזרי בטבעו ע"פ כח הצורה השכלית שיחייב לעשות אכזריות. או מן הפיזור אל הקימוץ. וכן להיפוך מאכזריות אל רחמנות כו' ומקימוץ לפיזור כו' (ומאהבה טבעית למאכל בטעם שבו שאוהב מרירות וחמיצות יהופך לשנוא החמיצות ולאהוב טעם אחר יכול להיות ע"פ הרגילות שנעשה טבע שני כו'). אך זה יכול להיות שיהיה כח התגברות לצורה השכלית להנהיג בחומר המדות הטבעיי' כרצונו והוא לפי שיש כח ושרש חזק לכח השכל בעצם הנפש שנקרא נפש השכלי' לשלוט על המדות הטבעיי' כרצונו והוא מה שאנו רואים שהמוח שליט על הלב להטותו מן הקצה לקצה לעשות הפך טבעו ממש כמו מקמוץ לפזור ומדין לחסד ומשנאה לאהבה. וכן להיפך מאהבה לשנאה ומחסד לדין כו'. וזהו הטעם שאנו רואים שהתפעלות המדות שבלב שיעורם הוא לפ"ע שיעור השכל דוקא כנ"ל. אמנם זהו בא רק בדרך הנהגה וממשלה שהשכל שבמוח בא ונמשך במדות שבלב (שכבר