ד, ג

באלף שנה הב' מבחי' הגבורה כו' ובכ"א מהם ירד בחי' ח"ע בח"ת לברר ברורי נוגה כו' רק שבאלף הג' שהוא בחי' ח"ת היה מ"ת שאז היה עיקר שלימות יחוד זה לתקן עה"ד בתומ"צ שקיבלו כנ"י כו'. משא"כ באלף הראשון והשני לא היה רק להעלו' ולברר ניצוצי הקדושה שנפלו באוה"ע על ידי חנוך ומשותלח ונח עד לאברהם שהאבות הן המרכבה והשבטים עד מ"ת כו' ודרך פרט בכל דור ודור נמשך הארה פרטית בכל אלף שנה דוי"ו אלפי שנין כו' בשביל ברור פרטי בעה"ד טו"ר כו' ע"י ב' חכמות הנ"ל שבחוץ ירדו לברר כנ"ל. והיינו ע"י מעשה הצדיקי' בתומ"צ וע"י תשובה דבע"ת שכ"ז דרך ירידה בא. אך לא נשלם עדיין שלימות הברורים דרפ"ח עד תשלום הכל בסוף אלף הששי בימות המשיח עד אלף הז' שנק' חד חרוב כו' שאז עולין כל הברורים למעלה מעלה במקור דח"ע למעלה משרש ח"ע עצמית שמתייחדים בתכלית היחוד בעצמות כו' וכנ"ל באריכות. שזהו פי' תרונה שלמעל' הרבה מיחוד מים במים שקודם הבריאה שנאמר ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים כו' וד"ל:

(כב) וזהו שאמר במדרש דלעתיד יעשה הקב"ה כנפים לצדיקים ויהיו שטין ע"פ המים. והכוונה ע"פ המים מ"ע שנאמר ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים והיינו שגם לאחר עליות דח"ע למעלה במקורם בתחל' גם אז יהיו נשמות הצדיקים שטין ע"פ המים כו' שהוא למעלה מעלי' הב' דב' חכמות הנ"ל דלעתיד כנ"ל וד"ל. ותחלה י"ל מהו ענין שטין ע"פ המים כו'. דהנה ידוע בשרש הנשמות שעלו במח' היינו שעלו במח' העצמית שבפנימית עצמותו ממש כו' והוא בפנימית מקור דח"ע טרם שנמשך להיות נק' בשם ח"ע כמו בבחי' מ"ע כו' כי הוא למעלה גם מבחי' רצון העצמי וכ"ש למעלה מן החכמה שנק' טעם לרצון. דהנה כמו ביו"ד מאמרות בגלוי יש רצון וחכמה עד דבור כו'. כמאמר דבראשית ות"י בחוכמתא ות"א בקדמין ברצונו כמ"ש כד סליק ברעותיה למברי עלמא כו' כך הוא ממש ברצון וחכמה כו'. שבהעלם העצמות ממש כמו כאשר עלה ברצונו להאציל הרי רצון זה בהעלם עצמותו. ויש לו מקור שמשם נתעורר ברצון זה להאציל ונק' כשב"כ שבעצמות וכן בחי' חכמה שבכתר הוא הטעם כמוס לרצון כו' עד המדות ודבור שהוא בחי' גלוי המח' אנא אמלוך שעלה הכל בעצמותו ונק' מל' דא"ס כידוע. והנה מאחר שא' במי נמלך בנשמתן ש"צ הרי נמלך זה הוא הישוב אם ירצה להאציל ולברוא כו' בנשמתן של צדיקים הנה בהכרח שכבר קדמו נשמות קודם התעוררות הרצון והיינו בפנימית עצמית הרצון ממש. שמזה יובן דגם אורייתא דמח"ע נפקת שרשה ג"כ בעצמות ממש כי ג' קשרים הן ס"ר נש"י מתקשראן בס"ר אותיות התורה כידוע וא"כ הכל א' ממש רק שהתור' ירדה למטה לברר כו'. וז"ש ואהיה אצלו אמון כו'. שזהו ענין יציאתה מן ההעלם העצמית לחוץ להיות כל אופן ההשתלשלות דאבי"ע דגם מה שעלה ברצונו להאציל הוא בא מכח ח"ע שבתורה שקדמה בהעלם העצמית כו'. וזהו ג"כ ענין עליות דב' חכמות הנ"ל לעצמות ח"ע דתורה אך גם לאחר עליות דח"ע לעצמו ממש גם כשיגיעו לעצם שרש נש"י יהיה נש"י גם אז שטין ע"פ המים עליונים דח"ע לאחר