קכד, ב

הרגל כו' וב' ידיעות אלו נכללים כא' ממש משום דהפרט מקושר אל הכלל וכמו משל הגידי' שבמוח שמשלח פארותיו עד עקב הרגל ונשמעים הכל לרצון ומח' שבמוח כו' ומ"ש דלית מח' תפיסא בך כלל אפי' מח' כללית הנ"ל היינו משום דלגבי עצמות אא"ס ממש שהוא אח"פ בתכלית גם הכלל עם הפרט אין בו תפיסה כלל להיותו למע' מבחי' אדם בראש וסוף שהוא למע' עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית כו' כידוע וד"ל). וע"ד דוגמא הנה מובן מכל זה שיש קשר וחבור מראש הכל שהוא בחי' החסד הנעלם שבשכל הנעלם מכ"ר שנק' ח"ס דבחי' אב רם לבחי' חסד דחכ' מוחא דז"א דאצילות מהעלם לגילוי ומשם נמשך עד למטה בעולם הבריאה כמו בנשמת אברהם בפנימיות ובחיצוניות כמלאך מיכאל שר החסד שמקבל מחיצוניות הכלים דמל' דבריאה עד חסד דמל' דמל' דעשי' בבחי' עקביים כדמיון מח' שבמוח שמתפשט עד הרגל כך מיכאל חסד דעשי' שרשו מחסד דז"א דאצילות ושרשו הראשון הוא חסד פנימית שבפנימית דח"ס הנ"ל לפי שהשפעה זאת שיורד מח"ס דבחי' אברם הוא בחי' השפעה עצמית ומקורית גם בירידתה עד למטה מטה בכלים מכלים שונים גם בחיצוניות דחיצוניות בחי' העצמות מלובש בהן כמובן ממשל התפשטות גידי המוח גם בצפורן הרגל כנ"ל ומכ"ש בבחי' הפנימית שמאיר במוחי' דז"א דאצי' עצמן ששם מלובש שם מ"ה דלגיו דבחי' ח"ס דאיהו אורח כל האצילות כו' (כמו שהאדם בידיעת עצמו יודע את כל האברים כו' כמבואר בפ' וירא בדרוש דארדה נא כו'):

(יג) אך הנה בחי' השפעה החיצונית ביותר הנ"ל שהוא בבחי' מותרות השפע שבבחי' שערות וכה"ג הוא למטה מטה מכל מיני שפע הנ"ל שאינו נחשב בכלל בחי' שפע עצמית ומקוריי' כלל רק נבדל לגמרי מן העצמות כנ"ל ולמע' היינו ג"כ בחי' מותרי השפע שנמשך בבחי' הבל דק וחיצוני ביותר שיונק ממנו הגומות של השערות הוא שנמשך מבחי' מותרי מוחי' דבחי' ח"ס הנ"ל כמו מן ההעלם דכח השכל הבא בגלוי אור השכל אך מה שלא יוכל להתיישב בכלי המוח ממש כצורה לחומר יוצא ובוקע לחוץ בהבל זר זה שיונק שם הגומא שבראש כו' וזהו כמשל חבית המלאה מאד דמחמת המילוי ביותר יצא לחוץ א"כ שרש המותרות בא מלמע' מכח העלם השכל הבא בגלוי ע"כ יצא לחוץ בבחי' מותרות (וכמ"ש במ"א בענין י"ג מדה"ר שנק' י"ג ת"ד דא"א שבוקעים ויוצאים מבחי' המותרות דח"ס דוקא ע"כ הן מקוריים לסליחת העונות שלמעלה ממשפט התורה ששרשה בח"ס כו' וגם זהו שרש וטעם ליתרון מעלת התו"מ בחיצונית יותר על בחי' פנימיות התו"מ כמו שהן למעלה בבחי' פנימית ח"ס הנ"ל שנק' טעם כמוס לרצון העליון ונק' טעמי מצות ולפי שנובלות חש"מ תורה הנגלית לנו שבאה בהתלבשות בעה"ד טו"ר כו') וכל נובלות שרשו עליון יותר מגופו של חש"מ שנק' ח"ס ולשבח קא' כמבואר בפ' לך לך שזהו ענין קיום התו"מ בגשמיות שלמעלה מקיום התו"מ ברוחניות באו"כ דאצילות שע"ז א' לך לך מארצך דקאי על אברם שהוא בבחי' ח"ס שיצא מן ההעל' לגלוי למט' ממש