צו, ג
ממש נאמר בתורה ואהי' שעשועי' כו' שיתגלה לע"ל להיות במורגש וכן בכל שבת מאיר מהעלם העונג דעדן סתימאה לנשמות בג"ע בעלותם שם כנ"ל) וכן מ"ש לבי ובשרי ירננו כו' כמה לך בשרי וכה"ג הכל הוא בא בלב בשר בתכלית ההפשטה מן הגשמיות להיות שגם עונג שבלב בשר עולה יחד עם העונג האלקי בלי שום תערובת זר כלל ואז ממילא אין הסתעפות לתענוגי' גשמיו' לגשם הגוף כלל (וכמו מזון המן שנבלע באברי' וכלחם הפנים שכולו פנים בלי גשם כלל כמו בעה"ח שלמעלה מעה"ד כו' וכמו סעודת לויתן לע"ל וכלחם פנג וכה"ג יש מעין זה בהעלם גדול בסעודת השבת עד שיכול לומר דא היא סעודתא דע"ק שהוא עונג העליון שבח"ע הבא מההעלם לגילוי במורגש לפי שיש בכל שבת מיום שכולו שבת דלע"ל כו' ולכך א' ולא פרש שבתכם רק עתה שעה"ד טו"ר לא נתברר עדיין מגשם הוא לגוף כו' וד"ל):
(יב) ולפי זה הרי יובן עכ"פ שא"א להיות זה כ"א ע"י בחי' המילה עליונה הנ"ל שהוא להבדיל חיצוניות העונג האלקי מן הפנימית בתכלית ואז יכול להיות גם בלב בשר בלי שום תערובת תענוג זר כלל רק עונג אלקי ממש כמו שהוא בנשמה ממש בשוה כו' ולא יהיה אחיזה מזה העונג המורגש לחיצוני' כלל וכלל דהיינו שלא יהיה בו שום גסות גופני כלל שיוכל לבא מזה בתענוגים גשמיים לגשם ממש כו' וזהו שא' אחר והטיבך והרבך מאבותיך בגשמיות בכל טוב ועונג וכל חמדת טוב עוה"ז יותר מאבותיך בבית ראשון ואף גם ברוחניות שיבורר מהם כל סיג ופסולת רע מכל וכל שזהו בימות המשיח לאחר קיבוץ גליות אז דוקא ומל ה' את לבבך שזהו להבדיל החיצוניות מן הפנימיות דעונג העליון האלקי שבבחי' חי' דנשמה באופן שיוכל לבא בגלוי במורגש גם מבחי' פנימית התענוג הנעלם העצמיו' ממש שזהו עיקר התגלות דבחי' הפנימיות ועצמיות בבחי' פנימיות יסוד דע"י שנכרתו עליה י"ג בריתות שהוא מבחי' פנימית דג"ר דע"י כו' וע"כ לא יהיה גם בעונג מורגש בלב בשר שום תערובת זר כלל כנ"ל וז"ש למען חייך דוקא חייך העצמיים דבחי' יחידה הנ"ל שיבא מן ההעלם במורגש דוקא שהיא מעין ודוגמא של חיי העוה"ב שא' (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ממש וכתיב (הושע ו, ב) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ממש פי' יחיינו מיומיים זהו בימות המשיח שיגיעו לשלימות הבירורים דעה"ד טו"ר ויחיו בתענוג מורגש בחיי אור פנימי' דח"ע בסודו' וטעמי תו"מ וז"ש והטיבך והרבך מאבותיך שקיבלו התו"מ בחיצוניות (וגם מן האבות ששרשם רק במדות דחג"ת דע"י ובמשיח נא' ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד למעלה מחג"ת דאבות והוא בג"ר שנק' מאד) ויחיינו זה הוא בא מיומיים שהן תושב"כ ותשבע"פ בחי' חו"ב שנא' (משלי ח, ל) ואהיה שעשועים יום יום ונמשך התענוג הזה בצמצום בחו"ב שבתורה הנגלית לנו לברר לעה"ד ומזה נמשך כח הבירור בכל ו' אלפי שנין ולזה יחיינו בימות המשיח מיומיים שקדמו דוקא ואמנם אחר ימות המשיח יהיה העוה"ב שלמעלה מימות המשיח והוא מ"ש ביום הג' יקימנו עוד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.