י, ב

הן מהות בפ"ע בבחי' הטבעיות ואין זה רק שבחי' התפעלות מדות שבשכל יוצאים לגילוי לעורר בלב מדות הטבעיים באוי"ר טבעיים ואין כאן רק בחי' התעוררות בלבד שהתבוננות שבמוח בהתפעלות אוי"ר שבמוח תעורר למדות הטבעיים שבלב שיצאו לידי גילוי בלב כפי אופן של התפעלות המוח באוי"ר שבמוח ולא שגופי המדות שבלב נולדו ונמצאו מן השכל שבמוח אף לא בדרך העלם וגילוי כי לא היו המדות הטבעיים (שכבר הם מוטבעים בלב) במוח אפי' בהעלם כי משכנם בלב תמיד רק שהמדות שבמוח יצאו לגילוי בלב לעשות התעוררות בהם וזהו שמיד שיתפעל באהבה במוח מיד יתפעל באותה האהבה בלב (ומה שנק' המדות בשם תולדה מבינה עכ"פ מן ההעלם לגילוי כולד מבטן זהו קאי במדות שבשכל דוקא). אך הנה לפ"ז עדיין יש להבין מאחר שמהות ועצם של המדות שבלב אינם נמצאים כלל במוח אפי' בהעלם רק שמתעוררים מהתפעלות המדות שבמוח כנ"ל מהיכן יש חיבור וקשר זה למוח עם הלב עד שלפ"ע שיעור השכל והתבוננות באופן התפעלות שבמוח דוקא כן יהי באותו אופן דוקא שיעור התפעלות הלב במדות הטבעיים שמוטבעים בו מתולדתו כו'. מי חברם זע"ז כ"כ הלא מהות השכל שבמוח ומהות המדות שבלב הן נפרדים זה מזה לגמרי עד שלא יתכן לומר שיתפעל הלב מחמת התפעלות המוח כלל מאחר שהן ב' דברים נפרדים לגמרי במהותם ואיכותם כידוע. ואין לומר שנדמה אותם לתולדות השכל מלמעלה מן השכל. שגם טרם שיתהווה השכל מכח השכל הרי יש יחוס לשכל עם כח השכל שהן בבחי' מהות ועצם שכלי עכ"פ. כי גם בטרם שנולדה ונתהווה השגת השכל וסברא מכח המשכיל. הגם שהי' רק כמו ברק בעלמא בבחי' נקודה דחכ' שמאין כו'. הרי גם זה נק' כח שכלי עכ"פ אלא שהוא עדיין בבחי' ההעלם וכח ההיולי כו' שיתכן לומר שיוליד שכל וסברא דוקא אבל מהות השכל עם מהות המדות שבלב אין להם ערך ויחוס זע"ז כלל ואיך יתכן לומר שיתחברו באופן שיהי' התהוות התפעלות המדות בלב מהתפעלות השכל דוקא עד שנרא' כאילו נמצאים ונתהוים מן השכל שבמוח בדרך תולד' כמו התהוו' השכל מכח המשכיל המולידו (ואף שגם שאין השכל שבמוח רק מעורר להתפעלות המדות שבלב כנ"ל. גם זה יפלא מהיכן יש קשר וחיבור זה לשכל עם המדות שבלב מאחר שגם מדות אוי"ר שבמוח נבדלי' הם בערך ממהות מדות שבלב ומי חיבר התפעלות השכל עם התפעלות הלב שאין להם יחוס וערך זע"ז כלל):

(יא) אך הנה אם הי' באמת התהוות המדות מן השכל שבמוח בדרך תולדה היה ראוי להקשות כן. ועוד קשה יותר הלא כח המוליד אינו מוליד אלא דבר שבדומה למהותו ולא יוליד מהות אחר כו' כמו כח המשכיל שבנפש שיוליד שכליים אבל איך יולד השכל למדות שבלב שאינה ממהות שכל כלל (אבל מה שמתפעל השכל באוי"ר זהו ממהות השכל שנקרא התפעלות שכליות עכ"פ בדומה לו כו') (וגם מה שיש ביכולת השכל שבמוח בהתפעלות שבו באוי"ר לעורר התפעלות מדות שבלב כפי שיעור השכל דוקא אין זה מובן כלל מאחר שאין המדות שבלב ממהות שכל כלל וכלל כו') אלא צריך לומר דודאי