צו, ב

במורגש בנשמה וכנ"ל ולזה א' ולא פרש שבתכם עכ"ז הוא מגשם לגוף מצד התענוג הגשמי שבגוף שאינו נברר והוא מעורב טו"ר גמור מעה"ד טו"ר וכך גם שאר התענוגים הרוחניים כמו שמחה ש"מ וכתפלה בדביקו' והתלהבות התענוג האלקי בלב בשר כנ"ל הרי מתערב בו גם חלק התענוג הגופני להיות בבחי' יש וגסות גמור אע"פ שאין בו רע כלל וכלל כידוע ליודעים וד"ל:

(יא) וזהו שא' ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך לאהב' כו' למען חייך דוקא והיינו דוקא אחר שיהי' קיבוץ גליות והטיבך והרבך מאבותיך אז ומל ה' כו' שזהו בירור השני לאחר בירור הראשון כנ"ל ולא יקשה כלל איך שייך בירור השני במה שכבר הוברר מכל סיג ופסולת כנ"ל ואיך שייך לשון מילה בזה כנ"ל דהנה לפי כל הנ"ל בענין ב' מדרגות דעונג הנעלם שבעצמות הנפש ממש ועונג הבא במורגש בנר"נ שהן ב' מקיפי' דחי' יחידה כנ"ל באריכות הרי עיקר ההפרש ביניהן הוא מה שבעונג העצמי הנעלם בנפש הוא כולו פנימית וטוב וא"א שיבא ממנו הסתעפות לתענוג גשמי שבבחי' ישות וגסות כלל אבל בחי' עונג המורגש גם בהיותו בבחי' עונג האלקי הרוחני בנר"נ יבא בהגשמת תענוג הגופני להתערב בתענוג הגשמי בישות וגסות הגוף (וכמו שמפסולת תענוג האלקי שבג"ע נמשך שרש הסתעפו' דתענוגי' הגשמיים שבארץ בד' נהרות שיוצאי' חוץ לג"ע כו' כמ"ש במ"א שזהו נפיל' רפ"ח כו' שנפלו בד' נהרות כו') וא"כ יובן עכ"פ דאעפ"י שיהי' בירור הלב בתכלית מכל סיג עפ"י בירור דחכ' להבדיל הרע מן הטוב לגמרי והוא מה שיהי' לע"ל בקיבוץ גליות שרוח הטומאה יעביר מן הארץ לגמרי כנ"ל שאין ערלה בלב כלל וכלל ואמנם בהתפעלו' התענוג האלקי שבא במורגש בלב בשר יש בו פסולת התענוג האלקי שבא בהגשמ' תענוג גופני כנ"ל ואעפ"י שבתענוג הגשמי אין בו רע כלל כי יבוער לגמרי אבל גסות והגשמה יש בו וצריך להבדילו מן העונג האלקי הרוחני בתכלית שלא יתערב בו כמו שצריך להסיר ערלת הלב מן פנימיות שבו וזהו ע"י הבדלת העונג האלקי בין פנימיות שבו לחיצוניות שבו עצמו והיינו שעונג האלקי המורגש בלב בשר יהי' גם הוא בבחי' אין וביטול בתכלית כמו עונג הנעלם שבעצמות ממש אעפ"י שהוא מורגש ממש וכמו שאמר כמו חלב ודשן תשבע נפשי בעונג האלקי להיות כתענוג גשמי שמדשן הגוף כך שפתי רננות יהלל פי שהוא בחי' שיר אל דנשמה כנ"ל ואעפי"כ ה"ז בתכלית הביטול ואין האלקי בלי שום גסות גופני כלל וכלל (וכמו נפשנו חכתה לה' כחיך יטעום אוכל בטעם גשמי כך אמר טעמו וראו כו' כטעם מתיקות גשמי כו' כך בטעם החכמה כמו שהיא במקורה בטעם ותענוג הנעלם שכל חיך הטועם או' לי לי כו' וכידוע דב' מדרגות עונג הנ"ל ה"ז ג"כ בטעמי תורה א' בטעם המורגש בחכ' ובינה ומדות כו' וז"ש אני תורתך שעשעתי וכן ושעשועי את בנ"א כמו לנשמות בג"ע שנהנין בעונג מורגש מסודות ורזין דאורייתא והב' בחי' עונג וטעם הנעלם שהן בחי' שעשועי' העצמיים שבהעל' העצמי דא"ס