סא, ד

שלא יהי' עוד ירידות והמשכות למטה כמו עכשיו שאחר השבת נמשך ו' ימי החול כו' לפי שיהי' גילוי אא"ס עצמו למטה כמו שהוא ית' למעלה ממש (וע"כ לא יהי' עליות וירידות אז כלל שאין עלייה וירידה שייך רק בבחי' הקו"ח שנמשך מעליון לתחתון כו' כידוע) וא"כ לא יהי' נק' שבת דאלף הז' בשם נייחא דרוחא ע"ש השביתה כשבת דעכשיו אלא מצד בחי' מנוחה העצמית שבעצמות א"ס ב"ה ממש וזהו שנק' יום שכולו שבת שמאיר קצת הארה בעלמא ממנו גם בכל שבת דעכשיו ביום השבת (וכמ"ש במ"א בבאור ענין אלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות כהלכתן שהוא מעלי שבתא ושבת דיומא שנא' וקראת לשבת עונג משבת עילאה הנ"ל וד"ל):

(טז) וזהו כי כאשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך. דהנה מבואר למעלה בענין מי נח שנק' נייחא דרוחא שמעלין לנפש כו' וזהו בחי' העלאות הברורי' דרפ"ח שנפלו בנוגה כו' כעליות ו' ימי המעשה בשבת בבחי' או"ח שנק' שבת תתאה כנ"ל אבל לע"ל הנה יבוער רוח הטומאה מן הארץ מצד עוצם בחי' גילוי אור העצמות דא"ס ב"ה וכמ"ש ונגלה כבוד הוי"ה וראו כ"ב כו' וכתיב ומלאה הארץ דיעה את ה' כו' וע"כ א' ואת רוח הטומאה אעביר (בעצמי) כו' ולא יצטרך אז לטהר את הארץ ע"י מ"ר דבחי' מ"ע דבחי' התוהו שנק' מי נח כי יהיה בחי' נייחא דרוחא שמצד העצמות בבחי' גילוי אור עצמותו ממש למטה כמו למעל' ממש וזהו כאשר נשבעתי מעבו' מי נח עוד על הארץ לטהרת הארץ כו' כמו"כ נשבעתי מקצוף עליך כו' שיתבטלו ג"כ בחי' שיעבוד מלכיות הנק' מ"ר שהן טרדות הפרנסה שמעלי' ומטהרים לנפש כנ"ל ואעפ"י שעי"ז תתעלה הנשמה למעלה ממדרגתה והוא כמו בחי' אהבת בכל מאדך בלי גבול ממש שא"א שתגיע הנפש במדרגת שרשה שאינו אלא בכל נפשך כו' כידוע אבל יש בחי' אה"ר וגדולה שלמעלה גם מבחי' אהבה זו דכל מאדך והוא בחי' אה"ר העליונה הבאה מלמעלה למטה על נפש האדם מצד עצמו' אלקות ממש שלא ע"י אתעדל"ת כלל וכלל שהוא גבוה הרבה מאה"ר זו שבאה מלמטה למעלה ע"י בחי' מ"ר הנ"ל הגם שהיא ג"כ בלי גבול כאהבת בכל מאדך אבל אין לה ערך כלל לגבי אה"ר דמשפיע אל המקבל מלמעל' למטה שז"ש וימינו תחבקני שזהו בבחי' א"ס ממש שאין אתעדל"ת שמצד המקבל יוכל להגיע לשם כלל כמו אה"ר אהבתנו אה"ע כו' שזאת האהבה היא בבחי' מקיף על הנשמה מראשה לרגלה וכמ"ש (ש"ה ח, ג) וימינו תחבקני כאדם שחובק את בנו לבלתי יפרד ממנו לעולם וד"ל וזהו כי ההרים ימושו כו' וחסדי מאתך לא ימוש כו' פי' הרים הן האבות שבאים בבחי' העלאה בהתפעלות התשוקה האלקית בסדר ומדרגות ע"פ השגת אלקות בכאו"א לפום שיעורא דיליה וכללותם הן האבות שנק' הרים כמ"ש שמעו הרים כו' ויש מדות שלמעלה מן השכל והוא ברצון ותענוג וגם למעלה מן הרצון כו' וכל ההרים ימושו (וכמ"ד תמה זכות אבות) והיינו גם מדות שבאים ע"י התגברות דמ"ר הנ"ל שמעלין לנפש וכמ"ש ויגברו המים כו' ויכסו כל ההרים שנתבטל גם המדות שבשכל