כא, ד

פרי הארץ בכל חלקי דצח"מ גם בחלק המדבר כמ"ש (שבת קנו, א) מזל מחכים ובארץ מגדלת חכמים וטפשים כו'. והן שנוי טבעי דצח"מ וגידולם ורבויים הכל משינוי סבובי גלגלים על אקלימי הארץ כידוע. ונמצא יובן מזה שכדור הארץ (הגם שהוא רק כגרגיר חרדל לגבי כדור השמים כל שפע רוחניות דשמים נמשך בה. וכמ"ש בסדור ע"פ (תהלים עד, יז) אתה הצבת כל גבולות ארץ) הוא בחי' מקבל והוא בחי' דומם גשמי והשמים הוא בחי' משפיע רוחני כערך בחי' הצומח על הדומם שהצומח יש בו איזה רוחניות להיותו גדול וצומח בהתפשטות וריבוי מאין ליש כו'. וזהו ענין שמים וארץ הגשמיים. ומזה יובן עכ"פ גם בשמים וארץ העליונים ובכל משפיע ומקבל העליונים שבחי' המקבל הוא בחי' דומם כארץ והמשפיע הוא בחי' צומח להגדיל ולהוליד (וכגשמים שמצמיחים בארץ כמ"ש (ישעיה נה, י) והרוה את הארץ והולידה והצמיחה לפי שטבע המים להצמיח כו'. וכמו"כ בחי' מ"ד דדכורא שבכחו להצמיח ולהוליד ולד אע"פ שהאשה תוליד כמ"ש אשה כי תזריע וילדה כמו כח הצומח שבארץ שיש בכחו להצמיח כו'. מ"מ א"א לה להוליד מעצמה כ"א ע"י בחי' מ"ד דדכורא דוקא ואינה רק כמו בחי' דומם לקבל שפע המ"ד כענין (סנהדרין עד, ב) אסתר קרקע עולם היתה כו'). וכך יובן למעלה בכללות בחי' משפיע ומקבל שנק' שמים וארץ העליונים הרוחני' בחי' דכר ונוק' בכלל שזהו בחי' זו"נ בכלל שבחי' המדות דז"א נק' שמים עלאה שכלול מאש ומים כו' הוא בחי' משפיע הרוחניות לבחי' המל' דאצי' שנק' ארץ עלאה שנק' בחי' דומם והן בחי' אותיות הדבור שהן בחי' דומם שהרי אין באותיות הדבור שום צמיחה ורבוי כלל וכלל רק הן כהווייתן לבד כדומם כי הרי לא ניתוסף ונתרבה מאות א' ג' וד' אותיות אלא כל אות ואות כמו שהוא נשאר בהווייתו ואין בו ריבוי והתפשטות כלל וע"כ נקרא האותיות אבנים כמו ה' אבנים כו' (דהגם שיש באותיות הדבור הארת אור השכל והמדות דאוי"ר כו'. אבל מקבלים השפע הזאת כמו שנשפע בהן מן המוח והלב והן עצמן בחי' דומם לקבל לבד כו' בלי יתוספו מצד עצמו ולפעמים נקרא הדבור משפיע לגבי המקבל מן הדבור כתלמיד שמקבל מדבור הרב מ"מ אין בזה הדבור תוס' וגרעון כלל כידוע בענין המל' למעלה דמה שמקבלת ממדות דז"א משפיע לעולמות כו'. וזהו אמת ואמונה כל זאת כו'). אבל בחי' המדות ומוחין שבמדות דז"א דאצי' נקרא בחי' צומח שמגדל ומרבה כו'. והוא מה שאנו רואים שיש במדות שבלב בחי' צמיחה והתפשטות ורבוי מקטנות לגדלות שהרי התינוק הקטן מדותיו בקטנות ביותר וכשיגדל יגדלו מדותיו עמו כפי ערך גדלות השכל שלו. וכמ"ש (משלי יב, ח) לפי שכלו יהולל איש כדמיון עץ קטן שיגדל מעט מעט והיה לאילן גדול וכמ"ש (דברים כ, יט) כי האדם עץ השדה כו' (וכמ"ש במ"א בענין עץ ארז ואזוב שהאזוב תכלית קטנות הצמיחה והארז תכלית גדלות הצמיחה שבמדות וכמ"ש (מ"א ה, יג) וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר כו' וד"ל):

(יח) והנה מעתה יש להבין במ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כו'. מאחר שמבואר למעלה בבחי' שמים וארץ

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.