י, א

הלב עדיין וכן במדת היראה ופחד מדבר רע יתפעל במוח תחלה בפחד ויראה מצד הטעם ושכל שמתבונן בו ולפ"ע העמקת שכלו ודעתו כן יהיו התפעלות המדות אוי"ר שבשכל (וכמו"כ בעבודת ה' נק' דו"ר שכליים כידוע) ונק' מדות שבשכל שמתפעלים בשכל לאוי"ר אלא שנק' התפעלות שכליות ונמשכים ממדות שבשכל וחכמה מצד עצמו כמו שכל שמחייב לחסד או שכל שמחייב לדין שהוא משפט השכל במדות שבו שאין בהם התפעלות גם בשכל עדיין (ונק' ז"ת דבינה ומקבלים מז"ת דחכמה כמו ב"ש אוסרים וב"ה מתירים שזה שכלו בעצם מטה כלפי חסד וזה שכלו נוטה לדין בעצם כמ"ש במ"א) ואחר התפעלות המדות במוח נולדים ויוצאים ללב שזהו הנק' לידה וא"כ הרי התהוות מציאות עצם המדות שבלב הנולדים רק מן השכל שאם לא התפעלות המדות באוי"ר בשכל לא היה התפעלות המדות בלב כלל. אבל האמת אינו כן שאין שם תולדה נקרא רק כשלא הי' הדבר הנולד במציאותו תחלה כלל רק נולד מציאותו שהוא חידוש התהוות מאין ליש כמו שהחכ' מאין תמצא נק' נולד שנתהווה מציאת החכ' מאין ממש שלא הי' תחילה מציאות חכמ' כלל ונתהווה מציאותו בעצם מחדש ממש כמו שאנו רואים בנביעת אור החכמה שהוא הברקת אור השכל וסברא חדשה שנק' התחכמות מכח המשכיל ההיולי שקוד' שהשכיל בכח המשכיל לשכל וסברא חדשה זו לא הי' מציאות שכל וסברא זו כלל וגם בשעה שנובע מכח המשכיל אינו רק כמו ברק המבריק (בל"א עס בליצט) שנק' בריקות אור ההשכלה מכח המשכיל שזהו החכ' מאין כו' וכאשר נמשך ונתהוה ההשכלה הזאת החדשה נק' נולד יש מאין שז"ש והחכ' מאין תמצא בבחי' יש כו' (וכן גם מחכ' לבינה נק' מאין ליש כידוע). לפי שגם לאחר בריקה זו שנק' נקודת ההשכלה היא עדיין בלתי התפשטות בהשגה והבנה כלל וכאשר נתהווה התפשטות השגת השכל שנק' סברא זהו כמו התהוות מציאה חדשה יש מאין כמו שהחכ' עצמה מאין כו'. אבל תולדות המדות מן השכל שבמוח בינה אין זה נק' תולדה חדשה מאין ליש רק מיש ליש שהרי כבר היו מציאות המדות הללו דאוי"ר בשכל והשגה דבינ' כנ"ל רק שיצאו מן ההעלם לגילוי לבד בלב ואין כל חדש כלל בעיקר מהות מציאותם כי אותה התפעלות האהבה שהי' במוח בשכלו יצא' לגילוי בלב בהתפעלו' אהב' בלב וכן מדת הירא' שבמוח יצאה לגילוי בלב שאין כאן רק בחי' ההתגלות של המדות בלבד בלב ולא חידוש בעיקר מציאותם כלל. אך עכ"ז נק' לידה כלידת הולד מבטן אמו שהגם שהולד הי' כבר מציאותו בבטן בהעלם ויצא לגילוי לבד כו' שזהו ג"כ נק' לידה אעפ"י שאין חידוש בעיקר התהוות מציאותו. וכך הוא בבחי' בינה שנק' אם הבנים שהמדות נולדים מן השכל בבחי' הגילוי מן ההעלם עכ"פ שנק' בשם תולדה עכ"פ אך אין זה תולדה חדשה בעיק' המציאות. ובאמ' אין עיקר מציאות ומהות המדות נולדים מן השכל כלל אפי' בדרך העלם וגילוי כי עיקר מהות ומציאות המדות דאוי"ר וענפיהן כבר הם במציאותם ומהותם בלב אדם מתולדתו בתמידות. ומה שבהתפעלות המדות בשכל יתפעלו המדות שבלב אין זה שיוצא התפעלות האהבה שבשכל לגילוי בלב שהרי מדות שבשכל הן מהות בפ"ע ומדות שבלב