פב, ד

בהתלבשות בעה"ד טו"ר לברר כו' כידוע דבחכמה אתברירו רפ"ח כו' (אבל בחי' פנימית דח"ע הן הנק' נסתרות לה' אלקינו בלתי יוכלו לבא למטה כלל גם לברר לעה"ד ונק' עה"ח כידוע וזהו פלאות חכמה שנק' שכל הנעלם מכ"ר כנ"ל). אך עדיין יש להבין דהגם שיש בחי' חצונית ואחוריים גם בחש"מ (וכמו המגלה כתובה פנים ואחור (יחזקאל ב, י) זהו כשבאה לכלל התפשטות והמשכה למטה אבל בהיותה בלתי התפשטות כלל למטה כנקודה די' ואינה בגדר וסוג דבחי' התגלות כלל וכלל איך ימצא ממנה בחי' הנובלות כלל דאין נובלות אלא מצד רבוי ההתפשטות שיצא גם מותרות ונובלות אבל בבחי' ההסתר והעלם לגמרי לא שייך בחי' נובלו' כלל. אך שרש הענין הוא דנובלות הללו אינן באין כלל מצד עצמות הח"ע כי הוא שכל הנעלם לגמרי ונק' ח"ס מצד עצמו שלא שייך בו ענין התפשטות כלל שימצא בזה ענין הנובלות כנ"ל אלא הנובלות באים מצד כח העליון יותר מגופו דח"ע והוא בחי' עצמות אור הכתר שלמעלה מח"ע שאינה רק חכמה שבכתר כנ"ל והיינו ע"פ כלל הנ"ל דכל הגבוה יותר יותר יורד ובא למטה וא"כ נובלות הללו מאחר שהן בבחי' חצונית ביותר ודאי הן באין מכח העליון ביותר שהוא אור הכתר עצמו שלמעל' מן הח"ע הוא שימציא מציאות הנובלות מח"ע זו לפי שא"א שיתלבש עצמות אור הכתר בחכמה עצמה כ"א בבחי' החצונית ביותר שהוא הנובלות כנ"ל בענין משלי שלמה וכה"ג להיות שגם נובלות הללו הן רק בחי' ירידת אור השכל ביותר עד שבא בהתלבשו' בענינים חצונים ופשוטים מאד כמ"ש (סוכה כא, ב) שיחת ת"ח צריכה למוד שנא' (תהלים א, ג) ועלהו לא יבול דמצד תוקף כח חכמתו ביותר נמצא גם בדברים הפשוטים שלו שנק' שיחה בעלמא חכמה גדולה שצריכה למוד משא"כ מי שאינו חכם כ"כ לא ימצא בדברים הפשוטים שלו שום שכל וחכמה רק דברים בטלים הם ואע"פ שבאמת אין ערך כלל לבחי' הנובלות חכמה דשיחת ת"ח לגבי עצמו' חכמתו במושכלות עמוקו' כשמדבר דברי חכמה עכ"ז יוכלו להכיר בעומק החכ' שבו שלמעל' גם מדברי חכמה שלו בשיחת חולין שלו דוקא לפי שהגם שהחכמה שבשיחה שלו מעט מזעיר היא (כמו מילתא דבדיחותא שנק' גלייך ווערטיל) מאד בבחי' הקטנות אבל בזה דוקא לעומק כח תוקף חכמתו בעצם כח המשכיל שא"א שיבא בגלוי בכלי שכלו בדברי חכמה לפי שכל הגבוה יותר בעצם כח החכמ' ימצא יותר בחי' חכמה בנובלות שבשיחה שלו וכל שאינו גבוה כ"כ אין חכמה ושכל שבשיחתו כ"כ א"כ בנובלות דוקא ניכר רוממות מעלת העצמות יותר מגופ' של חכמה שבו והוא מטעם הנ"ל בהתלבשות עומק השכל שא"י לבא בדבור רק במשלים וחידות דוקא כו' וגם בנובלות דשיחה בטלה אינה באה סבת ירידה העצומ' הזאת רק מכחו של עצם רוממו' המעלה שהוא בבחי' הכתר עצמו שלמעלה ממה שנמשך מכח שכלו להשכיל מושכלות כו' והיינו כשמאיר מעצמות אור הכתר בחכמה נמצא בחי' הנובלות דוקא ולא מצד כח דחכ' עצמה וכמובן מכלל הנ"ל וד"ל. (וכמו העלה שצומחת בחצונית והיא שומר לפרי לפי ששרשה היה קודם לצמיחת הפרי כו'