לב, ד

הגשמי' אבל גם גופו היה קדוש לגמרי כי עפר גופו היה מעפר שבא"י במקום המזבח כנודע אך מצד בחי' נפילת רפ"ח ניצוצות דתהו שנפלו למטה זה היה צריך בירור ותיקון עדיין וזה היה עבודת האדם בג"ע כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה כו' לברר כל הניצוצות שנפלו בעולם הבריאה כו' וענין עבודה זאת היה רק להמשיך בחי' תוס' אור המאציל ע"י בחי' יחודי' עליונים שהיה עושה בג"ע ואז נתעלו כל הניצוצות כביטול הנר בפני האבוקה ע"ד שהי' בימי שלמה בחיצוניות ולעתיד בבחי' הפנימי' ועד"ז יהיה בחי' העבודה גם לימות המשיח שלא יבוטלו תו"מ רק שלא יהיה בדרך בירור להפוך רע לטוב כעכשיו מאחר שיהיה לאחר הבירור כו' רק בחי' המשכות תוס' אור מלמעלה ע"י יחודים עליונים כו'. וכך היה עבודת האדם בג"ע במדרגה יותר עליונה מטעם הנ"ל (ובמ"א מבואר בענין אד"ם אדם דוד משיח שנאמר בו במשיח וגבה מאד הוא למעלה מאדם. אך זהו מצד כי נשלח אל האדמה שלוקח משם בעבודת הבירורים אבל לא מאדם שקודם החטא כשהיה בג"ע למעלה מבחי' הברורים דעה"ד כו'). ובכ"ז יובן איך שהיה עונש גדול לאדם מה שגירשו מעבוד' הג"ע לעבוד את האדמה אשר לוקח משם כמו מאיגרא רמא כו' כי בירור דעה"ד טו"ר הוא תכלי' השפלו' והירידה ועבודתו בג"ע הי' בתכלית העילוי כנ"ל. וגם בכ"ז מתורץ גם הקושיא הב' דלעיל למה לא צוהו בתחלה על עבודת האדמה כו' כי הרי היה דרך ואופן יותר נעלה להיות בירור הניצוצות דתהו והוא ע"י עבודת הג"ע כנ"ל וד"ל. (ומלבד זה הנה מבואר למעלה בענין הבירור שבחכמה דהגם שנתברר גם כל סיג היותר דק כו' מ"מ בהכרח שישאר איזה פסול' שא"א לברר וצריך לזורקו חוץ כמשל העלוקה כו' וכמו שעיר המשתלח וכן לעתיד בהכרח שישחוט ליצה"ר כו' כנ"ל באריכות אבל ע"י בחי' תוס' אור מלמעלה בג"ע כ"כ עד שיתעלה הכל מטעם הנ"ל הרי הכל יבורר ולא ישאר פסול' כלל וכלל. וגם לימות המשיח שיבורר הכל כמ"ש ואת רוח הטומא' אעביר לגמרי וכמו שאמרו שישחוט כו' הרי יוציאו כל חלקי הטוב והרע ימות לגמרי כנ"ל א"כ גם לעתיד לא יהיה בחי' פסולת כלל וכלל כמו קודם החטא דעה"ד כו'. מ"מ יש הפרש בזה דודאי אינו דומה מי שלא נטמא מעולם למי שנטמא ונטהר דמי שלא בא לכלל טומאה מבטן אמו נק' קדוש כידוע ומי שנטמא ונטהר נק' טהור ולא קדוש כידו' (וכמ"ש במ"א בענין (ישעי' נד, יב) כדכד שמשותיך כו' (ב"ב עה, א) ב' אבנים דשהם וישפה שזה בחי' או"י מתחלת הבריאה וזה נק' או"ח לאחר שיזדכך כו'. וכך הוא ההפרש בין אדם בג"ע קודם החטא לבירו' של ימות המשיח הגם שהוא תכלי' הבירור ע"כ נא' מאד היפוך אותיות אדם כו') והגם שיהי' לחם לאכול ובגד ללבוש בלא בירורי' אלא כמו גלוסקאות יוצאים מן הארץ כו' הרי מ"מ נק' לחם מן הארץ שהוא למטה במדריג' מלחם מן השמים דמן כנ"ל הגם שבשניהם אין כאן פסול' מעה"ד טו"ר כלל וכלל. (אבל במ"א מבואר דלחם מן הארץ הוא בחי' בירור דארץ בחי' ח"ת שיהיה למעלה מבחי' לחם מן השמים דח"ע וגם מאד למעלה מאדם משום דכתיב (משלי יב, ד) א"ח עט"ב למעלה