ט, ד

זולתו יתפשט וירבה יותר התפעלות השנאה וכשאינו מעמיק כלל יתמעט יותר האהבה או השנאה כנ"ל וד"ל. (וכמו שבשיעור התפשטות התפעלות המדות הטבעיים תלויים לפ"ע שיעור התפשטות העמקת של השכל שבמוח כך גם בעצם מציאותם ומהותם בגדלות וקטנו' תלוי לפ"ע שיעו' גדלות או קטנות השכל שבמוח דוקא. וכידוע בענין מ"ש לפי שכלו יהולל איש שגידול המדות תלוי בגידול השכל דוקא אם רב או מעט בעצם שהרי הקטן שדעתו קטן כמאמר קטן אין לו מחשבה (חולין יב, ב) ולאו ב"ד הם גם מדותיו קטנים מאד בבחי' הקטנות בענינם ודברים קטנים וגם בעצם מהותם אין להם חוזק מפני קטנות המוחי' שלו וכאשר יגדל מעט מעט בשנים יגדל כח שכלו במוחו כן יגדלו עצם המדות גם בטו"ר הטבעיים הנ"ל מצד שיוכל להבחין יותר בין טו"ר דהיינו שיגדל עצם המדות דטו"ר לפ"ע גידול השכל שמבחין יותר בטו"ר גשמיים עד שגם במדות דגדלות הנ"ל תלוי ערך גידולם לפ"ע גידול השכל השייך למדות כמו (גיטין נט, א) הפעוטות מקחן מקח כו' שהן בני ו' שנה מפני שנגדל בהם כח השכל ששייך למדות הטבעיים וכן בהנהגות המדות בחסד ודין רחמנות ואכזריות קמצנות ופזרנות וכה"ג במדות עם חבירו המה מתגדלים בעצם לפ"ע גדול השכל דוקא עד שנגדל כל צרכו בהיותו בן כ' שמדותיו מתגדלים בשלימות מצד גידול המוחין בשלימותם כו'. עד שהמוח שליט על המדות הטבעיים להנהיגם היפך טבעם מן הקצה לקצה ממש (כמשי"ת). אך הנה עכ"ז א"א לומר כלל מפני זה שכל עיקר התהוות מציאות ומהות המדות דאוי"ר וענפיהן הפרטים נתהוו ונולדו ונמצאו רק מן השכל והתבוננות כנ"ל באופן שבלתי סיבת ענין ההתבוננות במוח לא הי' מציאות ומהות מדות בהתפעלות הלב כלל. שהרי אנו רואים שאין הענין כן. כי הרי המדות הטבעיים שבלב כבר ישנם במציאות' ומהותם כמו שהמה מוטבעים בנפש האדם בתולדתו כנ"ל גם קודם שישכיל ויתבונן בדבר מה שהרי המדות הטבעיות בטו"ר בחסד ודין רחמניות ואכזריות וכה"ג. כבר כח המדות האלה המה מוטבעי' בלב האדם בתולדתו (וגם כי יזקין בשנים לא יסיר כלל מהם עד שלא יוכל להפוך לבבו לשנות מכפי טבע מדותיו שנולד עמהם בבטן מחסד לדין או להיפוך מפני שלא יוכל להפוך את טבע המדות ממציאותם ומהותם כלל כמשי"ת). וא"כ איך נוכל לומר שהמדות נקראי' בשם נולדי' מן השכל שבמוח אחר שכבר נתהוו ונמצאו בתולדה כו' וד"ל:

(י) והנה לכאורה אנו מוצאי' היפוך זה בכמה מקומות שהמדות שבלב נק' נולדים ממש מן השכל שבמוח אעפ"י שכבר המה מוטבעי' בנפש האדם בתולדה כנ"ל והוא מה שהמדות נק' בנים שנולדים מאב ואם שהן חכמ' ובינה דבינה נק' אם הבני' כידוע. והיינו שהמדו' אוי"ר הן היו בהעלם תחלה בשכל והשגה שבמוח הבינה שנק' עיבור ואח"כ נולדים ויוצאים לגילוי מן ההעלם בהתפעלות המדות בלב וכמו שאנו רואים שיש התפעלות אהבה או יראה גם בשכל שבמוח כאשר ישכיל ויתבונן בדבר הטוב לנפשו יתפעל בשכלו באהבה לדבר זה שזהו ההתפעלות בכלי המוח דוקא טרם שבא להתפעלות