ג, ד

הסכנה משום שהיה תחלה מאד בספק אם יחודש הדבר לטוב ולברכה אם יבא הרינה ממילא כמו שידוע בענין (שם קכו, ו) הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע שהזורע בספק גדול פן לא תצלח זריעתו כלל וירקב או יכלה ע"י שדפון או סבות אחרות ילך ובכה נושא הזרע בשעה שזורע כאילו זורע לאבוד אך כאשר תצליח ויצמחו כל זריעותיו לטוב ולברכה ימצא בזריעתו להיות מאה פעמים כמוהו וכמו ויזרע יצחק בארץ כו' למצוא מקב א' כמה כורים אז אמר בא יבא ברינה נושא אלומותיו כו' שבבואו מן השדה בערב לאחר הקצירה שיקצור אלמותיו יאסף ויביא אותם ברינה לביתם כי שמח מאד על הצלחת זריעתו שלא היה משער בעצמו כלל אדרבא היה נבוך והלוך ילך ובכה כו' וא"כ הרי עיקר הרינה בא מן ההתחדשות הדבר מהיפוך להיפוך דוקא וזה ע"י יגיעה רבה דוקא שהוא פיזור חיות נפשו באין נודע לו אם יצליח או לא כו'. וכן העוסק במו"מ שמפזר כל הונו שהוא פיזור חיות נפשו וביגיעה רבה עד מיצוי הנפש ואינו יודע אם יצליח וחושש שיפסיד הכל גם הקרן עד שיאמר נואש כו' וכשירויח הרבה יותר מן הקרן אז ירון מטוב לב ממה שנהפך לברכה וא"כ ה"ז רק מדבר שהי' נבוך ונתחדש לטוב והיה לו יגיעה רבה וכך הוא בענין המלחמה שישים נפשו בכפו ואינו יודע אם ינצח או ינוצח והוא בעצמו בהפקרות לומר נואש לנפשו שחייו תלוים מנגד בכל רגע. אם אח"כ ינצח ויקח שלל רב יבא ברינה ושיר כו'. כידוע בענין התרועה בקול רינה ובתופים ובמחולות שיוצאי' אנשי המלחמה אחר שנצחו את אויביהם ולקחו שלל רב כו'. וזהו רק שהיו מוסרים נפשם והצליחו ע"כ יבאו ברינה כו'. וכן היוצא מן הסכנה או כשהי' נידון להרג או חולי ונתרפא או נעשה לו נס גדול בים או שאר נסים שרואה אדם בעצמו זהו התחדשות' מרע לטוב שלא היה יודע בתחילה יפול בו ל' רינה דוקא. וז"ש בזוהר דשמח' בצפרא דוקא אבל רינה הוא לערב דוקא כשעבר כל היום ואינו יודע למה הוא נושא את נפשו ויגיע כפיו בעמלו שיעמול כל היום רק לערב כאשר ראה ברכה שנתברך במעשה ידיו כל היום אם בשדה או בבית אז יתכן בחי' הרינה שירון על אשר יגיעתו לא לריק ח"ו זהו רינה ברמשא לעת ערב דוקא כעובד בשדה כל היום שבא יבא ברינה נושא אלומותיו מן השדה לערב וד"ל:

(יז) ועדכ"ז יובן למעלה ענין הרינה שהוא רק בהתחדשות טוב הדבר שהיה בו ספק ודאגה תחלה כשיצליח ויעשה פרי זהו סיבת הרינה כו'. והענין הוא למעלה בירידת אור דח"ע וח"ת דתורה שהיו למעלה וירדו למטה כ"כ בהתלבשות בתומ"צ לברר לק"נ שמעורב טו"ר שע"ז אמר ילך ובכה נושא משך הזרע מפני שנמשל לזריעה בארץ כמו זורע צדקות כו' שאור זרוע לצדי"ע לבא למטה בענין גשמי כו' ואינו ידוע אם יוצלח לברר לעה"ד לאהפכא חשוכא לנהורא כו' בסו"מ וע"ט ע"י צדיק אם לא אך לאחר שיצליח אור הזרוע דח"ע וח"ת במעשה המצות למטה לברר ולתקן עה"ד טו"ר כו' ה"ז כמו הקצירה שתצלח להיות בתוס' מרובה על העיקר ק' פעמים כו' כקב הזרוע שמוציא כמה כורים כו' אז אמר בא יבא ברנה דוקא נושא