קכג, ג
הטבעיים כנ"ל ונק' פנימיות שבחיצוניות עד חיצוניות שבחיצוניות שהוא חומר חיצוניות המוחי' שהן גידי המוח הנ"ל שבהן מלובש המח' ורצון להניע כל תנועה ולהרגיש כל הרגשה גשמי' הנ"ל וגם זה נעשה בחי' פנימית לגבי החיצוניות ביותר שזהו חיות הגשמי דכל האברים ע"י סיבוב הילוך הדם מן הלב וכבד כו' כנ"ל ועכ"ז ג' מדרגות הן בכלל פנימי ואמצעי וחיצון והן ג' מיני אדם הנפש הרוחניות עצמה נק' אדם דבריאה ומה שמאירה מן ההעלם לגילוי במוח ולב וכבד שנק' נר"נ אורות בכלים נק' אדם דיצירה וגוף חומר המוח ולב וכבד אע"פ שגם בהם יש פנימית וחיצוניות (והן ג' מוח ולב וכבד פנימי אמצעי וחיצון שנק' בי"ע כו') מ"מ נחשב הכל בבחי' אדם דעשי' בכלל וכל אלה מפנימי' שבפנימית עד החיצוניות שבחיצוניות כמו מהעלם כח השכל שבמוח עד עקב הרגל הכל קשורים זע"ז והיו לאחדים ממש שהרי מיד שתשמח הנפש בהעלם כח הרצון ותענוג ושכל ובא לידי גילוי במוח ולב כו' יבא לידי תנועה ביד וריקוד ברגל כו' (לפי שגידי' דקים הנ"ל שבמוח ממוצעי' הן לקבל גם אור פנימי' כח השכל שבמוח ומדות הרוחניים שבלב אם לטוב אם לרע ועונג וצער וחסד או דין הכל בא בגידי' הנ"ל כמו שיש שכל שמטה כלפי חסד בעצם מהותו בנפש השכלי' עצמה וע"כ מאיר מן ההעלם לגילוי אור התחכמות לחסד דוקא בכלי המוח הגשמיי' ומתלבש בגידי' דקים הנ"ל שבמוח לחשוב גם בכח הדמיון גשמי כן ולהתפשט בכל האברים עד שיעשה בפועל ידו ורגלו כן וכן להיפוך מי ששכלו ורצונו מטה כלפי דין כו' וכן בגידי' דקים הללו תלוי שנוי העתים לשמחת הנפש או לצער ולהשכיל לחסד או לדין כו' ולאוי"ר כו') הרי שיוכל להתמשך בפחד ויראה גדולה ע"י הרגשת גידי המוח הנ"ל ביותר מכפי המדה עד שידמה לו שהדבר עומד מקרוב וכן בהתגברות האהבה והחמד' ביותר כו' עד שיחלה כו' וכן ההתחכמות בדבר חכ' ביותר להמשיך מכח העלם החכמ' (כמו שנראה בכל קשה ההבנה שגידי' הנ"ל פועלים פתיחת השכל ממקורו בתכלית כו' וכן לענין ההרגשה להרגיש א"ע מראשו לרגלו כא' הוא בכלי המח' שבמוח שמלובש בגידי' הנ"ל דוקא) ונמצא שיש בגידי המוח הנ"ל מראש הכל שהוא מעצם כח השכל ורצון ותענוג שבנפש עצמה עד סוף הכל בהרגש שבעקב הרגל וד"ל:
(יא) והנה יש עוד השפעה שהיא החיצוניות ביותר מכל המשכות הנ"ל שנק' בשם מותרות והוא בחי' מותרי מוחי' שנבדל לגמרי ממהות ועצמות השפע הנ"ל שגם שפע החצוניות דחצוניות הנ"ל מקושרת ומתאחדת עם הפנימי' והיו לאחדים ממש כנ"ל אבל שפע זו שנק' מותרות הוא נבדל ממהות בפ"ע בלתי מתחבר כלל ומתאחד בעצם הכחות של כל האברים בפנימית וחצונית דחצונית הנ"ל והוא כמו ענין צמיחת השערות שבא מצד מותרי המוחי' בראש ומותרי הדמי' וחיות חיצוני ביותר שבא דרך נקבי חללי העור כו' וביאור הענין ידוע שאין אור וחיות כלל וכלל בחלל השערה שנמשך וצומח מן הראש כי אינו רק בבחי' צומח לבד שנבדל בערך לגמרי מן החיות שבאברים וכ"ש במוחי' שבראש שהן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.