פב, ג

מצד פנימית אור הכתר שהוא ע"י כח דבינה דוקא לפי ששרש הבינה בכתר למעלה מן החכמה כנ"ל וע"כ בה"א זה דבינה דוקא הוא שבא מן ההעלם לגלוי ע"י המילה ופריעה משום דה"א זה שרשו בכתר עצמו ולזה אמר לו והיה שמך אברהם בה"א כשנמול שאז נתגלו ה"ח הפנימיים למעלה ולשבח גדול יותר משמו הקדום דאברם ודוקא מצד כח הירידה דה"א לקבץ כל הנצוצות דע' שרים וכמ"ש כי אב המון גוים כו' שהיה זה בשעת מילה דוקא והכל מטעם כלל הנ"ל דכל הגבוה יותר יותר יש בכחו לירד למטה מטה ביותר וכענין קוץ העליון דיו"ד שמלובש בקוץ התחתון לעשות מיו"ד ה"א כו' שזהו המורה על מעלת הבינה יותר על החכמה כנ"ל וד"ל:

(טז) אך לפי כל הנ"ל בענין לך לך מארצך שהוא הצווי לצאת מן ההעלם לגלוי כו' עדיין אין מתיישב מה שצוה לו ה' לאברם טרם שנק' אברהם בה"א שזה היה בשעה שמל א"ע דוקא ומטעם הנ"ל אבל בהיותו בשם אברם הוא להיפך שנק' שכל הנעלם מכ"ר והוא בחי' נקודה דחכמה שאין בכחה להתפשט למטה כלל כנ"ל באורך ואם מצד שצריך הכנה לזה מזמן קדום וצווי זה הוא על התעוררות הדבר לבד שיתעורר בעצמו לצאת כנ"ל זה אינו מובן דמאין יהיה לו כח זה בלא ה"א דאברהם כנ"ל. והנה תחלה צריך להקדים עוד ענין אחד שאנו מוצאים שהוא בדוגמא דענין ה"א דאברהם הנ"ל והוא בענין התורה ומצות. דהנה ארז"ל ג' נובלות הן נובלות חכמה ש"מ תורה (ונובלות בינה של מעלה שכינה) וז"ש (נדה מה, ב) בינה יתירה ניתנ' באשה שהוא בתשבע"פ יותר מבאיש שהוא תשב"כ שנק' נובלות חש"מ גם בבחי' הנובלו' כמ"ש במ"א באריכות (ונובלות אורו ש"מ גלגל חמה) דהנה באמת יש להפליא על מאמר זה למה נק' התור' רק נובלות חש"מ הלא אמרו דאורייתא מח"ע נפקת שהוא מ"ש חכים ולא בחכמה ידיעא כו' וידוע דבחי' חכמה ש"מ היינו בחי' חכמה שבעצמו' המאציל שהוא בחי' ח"ס דא"א הנ"ל שנק' שכל הנעלם מכ"ר ונק' פלאות חכמה כנ"ל וכמ"ש ולא בחכמה ידיעא כלל וא"כ לכאורה יש להבין איך אמר דאורייתא מח"ע נפקת דפי' נפקת היינו שיצאה לחוץ בגלוי מן ההעלם דח"ס שנק' תעלומות חכמה דאיך אפשר שיצא לגלוי אור מהעלם דנקודה דח"ס הנ"ל אחר שנק' שכל הנעלם מכ"ר שא"א לבא בגלוי השג' כלל ואם אוריית' מח"ע נפק' איך באה לנו בגלוי באותיות תושב"כ במצות המפורשות בתושב"כ וגם בדינין והלכות דתשבע"פ וכמ"ש (דברים כט, כח) והנגלות כו' לעשות אחר שבחי' ח"ע נק' שכל הנעלם מכל רעיון ממש כנ"ל וד"ל:

(יז) אך הנה התירוץ לזה הוא עצמו ענין המאמר דלעיל דנובלות חש"מ תורה דאין התורה רק בחי' הנובלות דחש"מ לבד ולא מגופה של ח"ע וא"כ הגם שגוף אור דח"ע הנ"ל איננה באה לידי גלוי כלל מהעלמה אבל בחי' הנובלות שנובל ממנה בבחי' חצוניות שבה הוא שיוכל לבא לידי גלוי בטנת"א דתשב"כ ובמצות הנגלות לנו וז"ש דאורייתא מח"ע נפקת שיצאה מבחי' הנובלות דחש"מ שהיא התורה הנגלית לנו שבאה