סא, ב

בירור והעלא' דמ"ר הללו שמטהרי' את נה"ב החומרי' תעלה לנשמה למעלה ממקורה בבחי' התיקון מצד יתרון האור שבא מהיפוך החושך לאור עד שנק' בשם נייחא דרוחא כו' וכמאמר בכל לבבך בשני יצריך וטוב מאד דוקא וכמ"ש טוב מאד זה מ"ה ויצה"ר כנ"ל וד"ל:

(יג) וזהו שא' במי המבול ויגברו המים מאד מאד כו' ט"ו אמה מלמעלה גברו המים כו'. דהנה ענין התגברות הזאת היינו שגברו בכח שרשם הראשון שהן מבחי' גבורות עליונות דתוהו כמו שיש כח גדול וחזק למטה לנה"ב להתגבר על נה"א מצד שרשה בבחי' התוהו שהן אורות תקיפים וחזקים מאד וכמ"ש וימלוך כו' בבחי' מלוכה והתנשאות גדולה וחזקה ביותר וע"כ גברו המים הללו על כל הארץ לכסות גם כל ההרים הגבוהים מאד (שזהו בחי' צומח שבדומם והוא בחי' המדות שבמל' שנק' ארץ כו' וכמו שהי' קודם הבריאה שהארץ היתה מובלעת במים העליונים דכתיב והארץ היתה תהו כו' ורוח אלקי' מרחפת ע"פ המים עד שא' יקוו המים כו' ותראה היבשה כו' והיה חבור מ"ע ומ"ת יחד וגם כאן נתחברו מ"ת דמעיינות תה"ר עם מ"ע דארבות השמי' וע"כ הית' תיבת נח ע"פ המים כדוגמא דלע"ל ממש וז"ש בשנת ת"ר לחיי נח כו' וכמ"ש בזוהר (ומבואר בס' ש"ת) אך ע"י התגברות גדולה הזאת דוקא נטהרה הארץ מטומאתה (כענין וזרקתי עליכם מים טהורים כו' כנ"ל) ועי"ז הורמה תיבת נח ביותר וכמ"כ בהתגברות מ"ר דטרדות הפרנסה על האדם מתעלה הנפש למעלה בעילוי המדרגה ביותר ע"י טהרת הנה"ב במ"ר הללו ששרשן מבחי' התוהו מצד יתרון האור מן החושך דוקא כנ"ל וזהו ענין הרמת התיבה ביותר כל שגברו המים יותר כמ"ש ותרם התיבה כו' ותנח התב' בחדש הז' על הרי אררט כו' שזהו ענין עליית הנשמה בשרשה למעלה מעלה הרבה יותר ממקורה הראשון מטעם הנ"ל (וגם ידוע שהתפלה נק' תיבה שעולה למעלה כמ"ש בלק"א כו') וזהו שקורא למי נח בשם נייחא דרוחא לפי שהנה"א תבוא לבחי' יתרון אור הרבה ממדרגה הראשונה ע"י מ"ר הללו מטעם הנ"ל (וכמו טעם הקרבן לריח ניחוח כו' וד"ל):

(יד) ומעתה הנה יש להבין מהו ענין נייחא דרוחא זה שמן מי נח וענין השבת שהוא ענין מנוחה ממש וכתרגום וישבות ונח כו' כנ"ל והנה תחלה יש להקדי' בשרש ענין השבת ומה הם הב' מדרגות דשבת עילאה ושבת תתאה הנ"ל בהיות ידוע בענין ובחי' ו' ימי המעשה למעלה שזהו ענין ובחי' ירידת והמשכת אור ושפע האלקי' מאצילות לבי"ע למטה מטה עד עוה"ז השפל להחיות מאין ליש ע"י בחי' אותיות הדבור די' מאמרות וצרופיהן שזהו מבחי' מלכותו ית' כידוע וכמו שידוע שמחדש בכל יום מע"ב לאין ליש כמו מאמר יהי אור יהי רקיע בכל יום יורד ונמשך מלמעלה למטה ובכלל נחלקו לו' ימי המעשה ביום הא' מאמר יהי אור ביום הב' מאמר יהי רקיע כו' שהן ו' מדות חג"ת כו' ולכך נק' ו' ימי המעשה דוקא כמו עד"מ העושה מלאכה ועבודה שכחו מתפשט ממנו למטה בדבר הפעולה הזאת שפועל ועושה