לו, ב
התחתון לעליון ובשיר הזה הוא שמתבטל ממהותו הראשון ועולה למקור חוצבו וזהו כללות ענין פסד"ז ג"כ שהוא להאיר את החשך דק"נ וכמ"ש במ"א שזהו ענין ההלל שפירושו ג"כ לשון הבהקה כמו (איוב כט, ג) בהלו נרו כו' וזהו יהללו שם הוי"ה שיהי' בהעלאה זו יתרון אור לשם הוי"ה מצד יתרון אור שבא מהפוך החשך לאור כו' וד"ל. והיינו ענין י' מיני כלי זמר דהללו אל בקדשו כו' שהוא לנגד י"ס דשם הוי"ה כחב"ד ומדות כו' והללוהו בתקע שופר זהו בחי' שיר פשוט דכתר ונבל וכנור שיר כפול דחו"ב כו' וכ"ה בשיר ורינה של תורה בבחי' הפנימית ועצמות דתענוג וח"ע הקדומה כמו בנגינות וטעמים שבתושב"כ שנקרא שיר ורננה דאורייתא כידוע וכתיב (משלי א, כ) חכמות בחוץ תרונה שזהו בירידת אור דח"ע בח"ת להפוך חשך דק"נ לאור כמו החדושים דתשבע"פ כנ"ל שזהו שיר ורינה שעולה מלמטה למעלה וז"ש (תהלים מב, ט) ובלילה שירה עמי שיר דנוק' שהוא בלילה דוקא (כמ"ש (ויק"ר) אין רינה של תורה אלא בלילה) בבחי' בטול היש לאין ביתרון האור מן החשך כו' שעולה למעלה להוסיף אור בח"ע הקדומה וע"ז אמר חכמות בחוץ דוקא תרונה ברינה שעולה מלמטה למעלה כמו בא יבא ברנה כו' והוא מ"ש (ישעיה כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו כו' ויש בזה ג"כ בחי' שיר פשוט ושיר כפול כו' אך כ"ז הוא בבחי' הפוך חשך העליון לאור שהוא מצד שרשו בפנימית ועצמות ממש שלמעלה מבטול היש לאין דשיר המלאכים כנ"ל וד"ל:
(יב) והנה מעתה יש להבין מארז"ל שאין אומרים שירה אלא על היין דוקא מהו ענין השיר ליין הלא עיקר השיר הוא על העלאת הקרבן דוקא כנ"ל. אך הנה מבואר למעלה בפי' כי שמש ומגן ה' אלהים דשם אלקים הוא המסתיר על שם הוי"ה ולזאת יכול להיות בחי' ההמשכ' מאין ליש שהוא התהוות הנברא בע"ג בבחי' יש נפרד עד שברבוי הצמצומים דאותיות משם אלקים יכול להיות התהוות יש נפרד גמור כמו נפש הבהמה הגשמי' בנגה דעשייה ונה"ט באדם שהוא מלא תאוות רעות וגבו' קשות דרע גמור ואמנם בקרבן הבהמה ע"ג המזבח שעולה למעלה באש ש"מ בבירור אחר בירור כנ"ל עד שעולה לריח ניחוח להוי"ה דאדם העליון דאצי' (כמו שבבירור המאכל דבשר שאוכל האדם ישוב רוח האדם לגופו כריח המשיב הנפש כו') אז עי"ז מתגלה האור דשם הוי"ה דחכ' ומדות דאדם העליון בשם אלקים בבחי' תוס' אור וחיות ואין שם אלקים מסתיר אורו כלל ונמתק כל דין ורגז דשם אלקים ומתהפך לחסד וטוב כמו שאמר בקרבן נח (בראשית ח, כא) וירח ה' את ריח הניחח ויאמר כו' לא אוסיף כו' (כי שרש המאכל בחכ' דא' דאדם שממתיק כל דין וצמצום וממשיך כל שפע וברכה ביתר מכפי המדה והוא מצד יתרון האור דחכ' דתקון שבא מן החשך דתהו שהוא בחי' ב"ן דבהמה ששרשו בס"ג שלמעלה משם מ"ה דחכ' והוא בחי' הרצון והתענוג העצמי שלמעלה מן החכ' שזהו בחי' הריח וטעם שבמאכל):
(יג) וזהו שרש ענין הקרבנות שנק' לחמי לאשי בחי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.