ט, ג

והתבוננו' בזה דוקא. וכן להיפוכו במדת הירא' ופחד מן העניות והפסד והיזק כל שיעמיק שכלו יותר. יתפעל יותר בפחד ויראה. ובמיעוט התבוננות בזה לא יתפעל וידאג כלל. אעפ"י שטבעיות הוא לירא מן הדלות שיחסר לחמו כו'. וכן במדות קמצנות ופזרנות או חסד או דין עם הבריות הכל הוא לפי אופן שיעור של השכל ומח'. לפי יושר דעתו יחייב וינהוג במדות אלה. אעפ"י שלא יהפוך השכל הטבע שלו מן הקימוץ אל הפיזור וכן מן האכזריות לרחמנות. עכ"ז לא יתפעלו המדות בלב רק עפ"י אופן הוראת והתעוררות השכל דוקא כידוע וד"ל. (וכך הוא בעבודה שבלב במדות אוי"ר טבעיים שנולדים רק מן השכל והתבוננות לפ"ע העמקת הדעת וההשגה האלקית במוח בינתו ודעתו. כי כמו שבמדות טבעיים דנפש הבהמית לאהוב הטוב הגשמי ולברוח מן הרע הגשמי כנ"ל. כך בטבע תולדות הנשמ' האלקי' לאהוב החיים והטוב שהוא קרבת אלקים כמ"ש העדותי כו' החיים והמות כו' ובחרת בחיים כו' ולברוח מן הרע המזיק לנפשו האלקית כמות ממש כו'. ועכ"ז אם אינו מעמיק דעתו ומחשבתו בהשגה במוחו איכות החיים והטוב בהתבוננות גדולות ה' בהפלגתו לא יתפעל בלבו באהבת אלקי' כ"כ ואם יסיח דעתו לגמרי לא יתפעל כלל וכלל כנ"ל. וכן בענין היראה ופחד אלקי' כל שיעמיק מחשבתו ודעתו יותר בדבר הרע המנגד לקדושה האלקי' ויתן לבו ליראה זו אז יפחד מן הרע ביותר וכשאינו נותן דעתו לזה אין פחד אלקי' בלבו כלל כו'. וכמו"כ במדות דאוי"ר שלענין מעשה בפו"מ בסו"מ וע"ט ממילא תלויים בזה אעפ"י שכבר מוטבעים בנפשו האלקי' להיות בורח מן הרע ואוהב הטוב. שהרי גם ע"ה וקטן חסירי דעת. המה סו"מ וע"ט כל ימיהם לפי שזהו כמו טבע בנפשם כידוע. וכמו"כ גם בבחי' גדלות המדות דאוי"ר האלקי' הטבעים תלוים לפי שיעור גדלות ההשגה וההתבוננות באלקי' חיים כמ"ש לפי שכלו יהולל איש (משלי יב, ח) שגדלות המדות תלויים בגדלות השכל דוקא כמשי"ת):

(ט) והנה לפי כל זה יובן עכ"פ לכאו' שכל עיקר השיעור של התפעלות המדות שבלב הוא רק עפ"י שיעור ההתבוננו' שבמוח לבד לא יוסיף ולא יגרע הכל לפי פרט אופן הטעם שבמוחו דוקא כך יולד בלבו ההתפעלו' מטו"ר ואוי"ר בקטנות ובגדלות כנ"ל. כי גם במדות שבין אדם לחבירו אנו רואים באהבה או שנאה חסד או דין טו"ר הכל תלוי בטעם ושכל שיש לו בזה כמו שיעור ערך של האהבה לחבירו תלוי' בשיעור ערך של הטעם בטובות וחסדים שעשה עמו שזהו קטנות המדה בבחי' מעשה וכן לפ"ע הטעם שיש לו בטוב המדות ומעשים או טוב השכל שבחבירו כמו ברבו שלמדו חכמה ומדות שלפ"ע זה יש לו אהבה רבה אליו בגדלות המדה כו' וכן להיפוך במי שעשה לו רעה או ששנאו הוא בעיניו מצד מעשיו ומדותיו או קוטן דעתו כן ערך ושיעור השנאה אליו. וכמ"כ במדת דחסד ודין עם חברו במעשה הכל לפי ערך ושיעור השכל וטעם שיש בזה וכל שיעמיק דעתו יותר באיכות ומהות טו"ר שבחבירו כן יהי' ערך ושיעור התפשטות ההתפעלות טו"ר בלבו אליו כנ"ל אם רב או מעט כו' שכל שיעמיק יותר בטובו' זולתו כן יתפשט וירבה התפעלות האהבה וכן להיפך כשיעמיק ברעות