צה, ג

העצמיות שלמעלה הבא' אחר ברית דתורה דוקא עי"ז נעשה ונמשך י"ג מדה"ר העצמיים שזהו בחי' הארות הפנימיות והעצמיות דא"ס ממש כאב הכורת ברית עם בנו או ב' או"נ בנפשותם כנ"ל. משא"כ עכשיו אין חיבור המאציל עם הנאצלים ע"י י"ג תיקונים רק בדרך הכרח כמלך שכורת ברית עם עבד שהוא הגבוה עם הנמוך שמשפיל א"ע ולא מצד עצמותו שאין ערך ביניהם כלל כך אין ערך כלל לנאצלים לגבי עצמות המאציל רק שמתצמצם א"ע להאיר בהם ע"י כריתות ברית שזהו רק דרך התלבשות לבד ואין זה מעצמות המאציל ממש כו'. אבל י"ג בריתות דמילה עליונה הן י"ג מדה"ר העצמיות (לחיי הנשמות) שהן באים מבחי' פנימיות ועצמות ממש שלא ע"י הלבשה כלל וזהו ומל ה' את לבבך כו' למען חייך ממש חיי הנשמות בשרשן בעצמיות ממש שישראל עלו במח' וע"ז נכרתו י"ג בריתות בפנימית יסוד כו' כנ"ל וד"ל:

(ט) וזהו בעצם היום הזה נמול אברהם כו'. פי' נימול בבחי' מילה העליונה הנ"ל שיהיה לע"ל שנא' ומל ה' כו'. שהוא בבחי' פנימית יסוד דע"י שלמעל' מהתלבשות באו"א כו' והוא ר"ת דמי יעלה לנו כו' שהוא בירור השני שאחר בירור הראשון דע"י תו"מ ותש"ת שהוא ס"ת דמי יעלה כו' כנ"ל. אך הנה תחלה יש להבין מהו ענין המילה הזאת דומל ה' כו' אחרי שיהי' קיבוץ גליו' והטיבך והרבך מאבותיך שהוא ימות המשיח כו' שיהיה לבנ"י רק לב אחד לאביהם שבשמים נקי מכל סיג בתכלית וכמ"ש ואת רוח הטומאה כו' כנ"ל. א"כ איך יתכן לשון מילה בזה שכבר הוברר והוסר כל ערלה וכל סיג דק שבדקות ואיך נק' בשם בירור שני מה צריך בירור בזה וענין מילה לא יתכן כ"א בבחי' הבדלה והפרשה עכ"פ שימול ויכרות דבר מה להבדיל ממנו החיצוניות ויגלה בחי' הפנימיות כנ"ל. והרי לאחר שנברר הכל בתכלית הרי הכל בחי' פנימית לבד ואין שם בחי' חיצוניות כלל וכ"ש שאין שם פסולת וסיג כלל כו' ואיך א' אחרי והטיבך כו' ומל ה' את לבבך כו' ומכ"ש לפי המבואר למעלה במילה עליונה זו שהוא למען חייך העצמיים שהוא בבחי' התקשרות העצמיות דבחי' יחידה כו' איך שייך שם ענין מילה כלל כו'. והנה יש להקדי' לזה ענין א' והוא בבחי' ה' מדרגות נרנח"י שבאדם דנר"נ הוא הבא בציור אדם במוח ולב ומעשה כנ"ל. וחיה יחידה הן בחי' ב' מקיפי' כו'. וביאור ענין ב' מקיפי' הללו ידוע במ"ש (תהלים לט, ז) אך בצלם יתהלך איש שהן למ"ד ומ"ם דצלם והוא מקיף דחיה ומקיף דיחידה וההפרש ביניהם הוא שמקיף דחיה הוא המקיף לנר"נ שבגוף לפעול בהן שינוי או התעוררות כמו הרצון שבהעלם שלמעלה מן הטעם ובא לגילוי לעורר את השכל והלב ומוד"מ כו' וכהתעוררות תשובה פתאום בלב נשבר כו' וכמ"ש (ישעי' לב, טו) עד יערה עלינו רוח ממרום שזהו רוח המקיף וכן בענין האהב' שיתעורר לאהבה בלתי שום הכנה לפי שבאה מן ההעלם דמקיף וכן ביראה ופחד שיתעורר פתאום לירא ולפחוד מאלקי' בלתי הכנה כלל משום דהמקיף הזה מאיר בנר"נ במוח ולב גם במעשה וראי'