לו, א

נק' לחם כמ"ש לחמי לאשי כו'. אמנם הנה מבואר למעלה בעיקר ענין השיר שהוא בחי' ההעלא' בבטול היש במהות הראשון ליכלל ולעלות באור האלקי כו'. והנה ידוע בכללות ענין העלאת הקרבן בהמה על המזבח להיות לריח ניחוח להוי"ה כו' שזהו בחי' העלאת רפ"ח ניצוצין דתהו שנפלו בשבה"כ בנגה דעשייה בבהמות ששרשן בפני שור העליון וכאשר ישרפו הקרבן באש ויקטירו החלב ודם יעלה ויגיע לשרשו במקור חוצבו בפני שור ומשם יעלה לשרשו בבחי' ב"ן דתהו שלמעלה מבחי' מ"ה דתקון דשם הוי"ה ע"כ יהיה לריח ניחוח לשם הוי"ה דאדם העליון כמו שיאכל אדם התחתון בשר בהמה שיתחזקו המוחין ומדות בתוס' אור וחיות מצד שרש החי דבהמה בבחי' התהו למעלה מאדם דתקון ואע"פ שע"י אכילת אדם מתברר כמ"ש אדם כי יקריב כו' מן הבהמה דמ"ה מברר לב"ן כו' כמבואר במ"א באריכות וא"כ לפ"ז הרי מובן עכ"פ שצריך להיות בהעלאה זאת דקרבן בהמה גשמית ע"ג המזבח ענין ההפוך ממהות למהות דהיינו שיהופך מגשם החי דבשר בהמה ויעלה להיות בבחי' הרוחניות האלקי ממדרגה למדרגה מעולם לעולם עד שיהיה נכלל בבחי' הקדושה האלקית דבחי' האצי' להיות לריח ניחוח לשם הוי"ה דאצילות (כמו שצ"ל הפוך המהות דגשם הבשר בהמה באכילת אדם התחתון שיהיה במהות השכל הרוחני שבמוח כמ"ש לחמי לאשי כו' וא' בזהר ג' שליטין לעילא מוחא כו' וכמ"ש ז"ל (מנחות יז, א) האכל יאכל ב' אכילות אכילת אדם ואכילת מזבח כו' כידוע) וע"כ בהכרח ג"כ שצ"ל בהעלאת הקרבנות בחי' בטול היש לאין במהות הראשון (וגם בחי' בטול הב' הנ"ל בעלותו למעלה ממש לריח ניחוח כו') שזה א"א להיות כ"א ע"י השיר דוקא כנ"ל לפי שהשיר הוא המעלה מתחתון לעליון כהעלאה דמלאכים (שנק' בהמות וחיות והוא מ"ש בעלי השיר יוצאים בשיר כנ"ל) וזהו הטעם שהלוים היו אומרים השיר על הקרבן דוקא כי הלוים הם מבחי' הגבו' עליונות דבינה עלאה דאצי' כמ"ש בזהר ע"פ (במדבר יח, כג) ועבד הלוי הוא כו' וכל העלאה מתחתון לעליון הוא ע"י בחי' גבו' והיינו בשיר שלהם דוקא בהתפעלות רשפי אש העולה למעלה כו' כדי שע"י זה יוכל להיות בחי' העלאה דקרבן ע"ג המזבח באש ש"מ ממטה למעלה בעילוי אחר עילוי ובירור אחר בירור עד שיעלה למעלה באצי' ממש להיות לריח ניחוח כו' ובלעדי השיר של הלוים לא היה יכול להיות עלייה כזאת ממהות למהות עד רום המעלות כ"כ מטעם הנ"ל וד"ל (וכמו"כ עכשיו בתפלה שהיא במקום קרבן התמיד כנ"ל צ"ל העלאה זו ע"י השיר דוקא והוא ענין פסד"ז שתקנו אכה"ג קודם התפלה כנ"ל וכידוע שבתפלה עולה הנה"ט כקרבן ע"ג המזבח באש ש"מ כו' וע"כ צ"ל תחלה השיר בפסד"ז שהוא כמו השיר דמלאכים למעלה שע"י זה יוכל להיות העלאת התפלה שנקרא קרבן בהמה לעלות למעלה לריח ניחוח כו' וד"ל (וכמ"ש במ"א שכל בחי' שהיה בספק יאוש בנפילתו ועלה בהצלחה יתכן בו הרינה והשיר כמו בא יבא ברנה נשא אלמותיו כשהצליחה עבודתו בזריעה וקצירה וכך בנפילת רפ"ח כו' בנגה כאשר עולים למעלה יעלו ברינה וזמרה שהוא השיר שעולה