ס, ד

האדם והאדם לא יתקיים בלא אכילת צו"ח אלא צריך לומר מפני ששרש האדם מבחי' התיקון ושרש הבהמות מבחי' התוהו שקדם לתיקון שהן אורות חזקי' ותקיפי' יותר כנ"ל וזהו ג"כ הטעם שקרבן בהמה מכפר על נפש האדם החוטאת אעפ"י שהאדם מקריב מן הבהמה כו' וזהו ג"כ הטעם שהקרבנות נק' ריח ניחוח להוי"ה דשם מ"ה דתיקון שהוא תוס' אורות ומוחי' לאדם דאצי' וזהו כל עיקר ענין הבירורים דרפ"ח דמעשה המצות בדצח"מ גשמיי' אעפ"י דבחכמ' דשם מ"ה אתברירו אבל שרשם למעלה מן שם מ"ה המברר והוא בבחי' התוהו שקדם לתיקון כו'. וראי' לזה ממע"ב שנאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב הוא מא' נעשה אדם שהוא אחרון למע"ב והבהמות וחיות קדמו לו כמאמר תוצא הארץ נפש חי' וכמא' דאפי' יתוש קדמך כו' (אעפ"י שקדם הוא למע"ב מצד נשמתו שלמעלה מכל המא' דמע"ב והוא במח' הפנימי' ועצמי' כו') וזהו טעם ירידת הנשמה בגוף לצורך עלי' דוקא למעלה ממקור חוצבה בתחלה והיינו ע"י התלבשות הנשמה בנה"ב דוקא ששרשה מבחי' התוהו שלמעלה משרש הנשמ' שהיא בבחי' התיקון עי"ז דוקא מתעלית לבחי' התוהו כמו שהיה קודם השבירה שהוא למעלה הרבה מבחי' שם מ"ה דתיקון ונתוסף כח ואור גדול בנשמה (כמאכל דצו"ח שמחי' לאדם וכקרבן בהמה לריח ניחוח כנ"ל) וא"כ עליי' גדולה זו לנשמה למעלה ממקורה בבחי' התיקון הוא ע"י התלבשותה בנה"ב ובעניני עוה"ז בטרדת הפרנסה ביותר שנק' מ"ר כנ"ל עי"ז תתעלה למעלה משרשה כו' ואעפ"י שהנשמה מצד עצמה א"צ תקון כי הרי נלקחה מעולם התיקון ולא ירדה רק לברר ולתקן ללבושי נוגה שהוא נה"ב גם זה אמת כמ"ש אדם כי יקריב כו' מן הבהמה כנ"ל דמ"ה דאדם מברר לב"ן דתוהו אבל לאחר הבירור ותיקון דאדם לבהמה מעלה לאדם למעלה משרשו בבחי' התוהו שלמעלה מתיקון כנ"ל:

(יא) אך הנה זהו דוקא כאשר נהפך החושך ורע דק"נ לאור כמו ע"י המרירות מן הריחוק שע"י מ"ר הנ"ל שזהו עצמו ענין התשובה האמיתית שנהפך הרע עצמו לטוב בתשובה דראב"ד הנ"ל אז יש יתרון האור הנעשה מבחי' החושך דקליפה כאשר עולים רפ"ח ניצוצי' לשרשם עי"ז בבחי' התוהו שנק' חושך סתרו שהוא בחי' העלם אור העליון שנהפך ג"כ לגילוי אור והוא אור גדול הרבה יותר מגוף האור שנמשך ומתהוו' אחר בחי' ההעלם וחושך העליון כמ"ש והארץ היתה תהו כו' ויאמר א' יהי אור כו' כידוע אבל בלא תשובה אמיתי' שלא נהפך כלל החושך לאור הרי אדרבה נשאר' הנשמה למטה בלבוש שק דק"נ שנק' חושך גמור כנ"ל אך ע"י תשובה דאתכפי' סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא למטה עי"ז תעלה הנשמה למעלה ממקור חוצבה בבחי' האור דתיקון מטעם יתרון האור מן החושך העליון שלפני האור דחכ' דבחי' התיקון וכנ"ל א"כ עליי' גדולה היא לנשמה שתעלה למעלה גם מבחי' זיו השכינה שבג"ע וגם למעלה מחיי העוה"ב שאינו ג"כ רק בחי' זיו ואור אחד הנמשך מהעלם אור העצמות דא"ס ב"ה ולזה א' דיפה שעה א' בתשובה בעוה"ז מכל חיי