לב, א
ברורה לדבר זה הוא מ"ש (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ופי' יה הוא בחי' חו"ב דוקא מפני שהיסורים למרק העון כדי לתקן הנפש הוא בא ונמשך מבחי' החכ' דוקא וכמ"ש דוד לשלמה על אודות יואב בן צרויה (מ"א ב, ו) ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלום שאול (וכן מקרא מפורש (ש"ב יד, יד) וחשב מחשבות לבלתי ידח כו') וכן גבי שמעי אמר לו (מ"א ב, ט) אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו כו'. ובודאי לא לנקום הימנו רצה דוד רק לתקן נפשו וזה אינו אלא בחכמה דוקא מטעם הנ"ל ע"כ אמר לו כי איש חכם אתה כו' וד"ל. וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו יה דחכמה כי בחכמה אתברירו והוא עיקר כל התורה דאוריי' מחכמ' עילא' נפק' לברר ולתקן כמ"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור כו' וד"ל. והנה הגם שבחכ' אתברירו מ"מ בהכרח שלא יתברר הרע מכל וכל אלא צריך שישאר בחי' הפסולת היותר גס שא"א להתברר גם ע"י החכמה וכמו מצרף לכסף כך מצרף לחכ' והכסף המתברר במצרף בהכרח שישאר פסול' גס הנק' סיג גם לאחר תכלית הבירור. וכך גם ע"י היסורי' הממרקי' ע"פ החכמ' א"א שיבוער כל הרע לגמרי אלא בהכרח שישאר פסול' וזוהמא שאין לה בירור עוד ואין לה תקנה רק לזורקה חוץ והוא כמו משל העלוקה שהיא מושכת פסולת הדם דוקא כידוע לרופאים וע"י זה נתברר הנקי והטוב שבדם בהסיר ממנו כל פסולת אך הרי גם בפסולת זאת יש קצת חיות גם מן הטוב אמנם בהכרח שיצא לחוץ והוא בעלוקה זאת שמושכת אותו וכאשר תתמלא ממנו נופלת ומתה כו'. וכך מ"ש (משלי ל, טו) לעלוק' ב' בנות הב הב שהוא אש הגיהנם שהוא מושך פסולת הרע שמן העון ואו' הב הב כו' וזה חלקו וגורלו ואח"כ יפול וימות כו' (וכמו לעתיד דכתי' ואת רוח הטומא' אעביר כו' אעביר לגמרי וכמארז"ל (סוכה נב, א) לעתיד הקב"ה ישחוט ליצה"ר כו' וכמ"כ מ"ש (איוב כ, טו) חיל בלע ויקיאנו כו' (ירמי' נא, מד) והוצאתי את בלעו מפיו כו'):
(ט) ודוגמ' לכל זה הוא ענין שעיר המשתל' לעזאזל שהיו שולחי' חלק הפסולת מן העונו' לסט' אחר' שזה חלקו וגורלו וכמ"ש ונשא השעי' עליו את כל עונותם כו' הגם שכבר נתכפר להם בעבוד' די"כ מ"מ בהכרח שישאר חלק הפסולת שאין לו תיקון וכפרה רק לשולחו ולזורקו לחוץ שהוא לסט"א שיתנו לו חלקו כו' וד"ל. וזהו וישלחהו ה' אלקי' מג"ע לעבוד את האדמה אשר לוקח משם כי הנה ע"י חטאו בעה"ד טו"ר נתערב רע בטוב כנ"ל וע"כ קלל את האדמ' ואמר ארור' האדמ' בעבורך בעצבון תאכלנה כו' (משום שעיקר השביר' הי' בבחי' ב"ן שהוא ארץ אדום בחי' גבורות קשות כו' דהנה זה פלא לכאורה דאם אדם חטא האדמה מה חטאה שארר את האדמה בעבור האדם כו'. אך משום שהאדם נוצר מן האדמה וכמ"ש ויברא ה' אלקים כו' עפר מן האדמה וז"ש וישלחהו כו' לעבד את האדמה אשר לוקח משם ואותו עפר שנברא ממנו גופו של אדה"ר היה בבחי' קדושה העליונה בלי תערובת פסולת דרע דנוגה כלל וכלל שהרי אמרו דעפר זה היה מבחי' עפר שבקרקע המשכן שתחת המזבח בא"י שהי' כולו קדוש קודם החטא דעה"ד כו' כמו שאמרו עקבו של אדה"ר מכהה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.