ט, א
שהוא בבחי' היושר כו' (וזהו ענין כללות המחלוקת שבין ת"א לתי"ר שלפי ת"א בקדמין ברא היינו בבחי' המדות דתוהו שנק' ימי קדם בכלל שהן מדות שברצון הקדום שלמעלה מן החכמה שהן בהתחלקות זה מזה דוקא והוא בי"ת רבתי בחי' בינה שבכתר והוא בחי' ס"ג דתוהו שע"ז א' ויאמר אלקים כו' כנ"ל. ולפי תי"ר בחוכמתא שהוא בחכמ' דתורה שהוא בבחי' המדות דתיקון הן בבחי' ההתכללות זע"ז דוקא והוא בי"ת דבראשית כנ"ל. ושניהם אמת. דלאחר בחי' המדות שבבחי' ס"ג נמשך בחי' שם מ"ה דחכמה דתיקון לברר ולתקן למדות דתוהו כמשי"ת וד"ל):
(ז) ומעתה יש להבין בשרש ענין ההפרש שבין בחי' התוהו לבחי' התיקון למעלה. ואיך שבחי' התיקון בא לתקן ולברר לבחי' התוהו כנ"ל (שהוא כמו הצורה לחומר כנ"ל). דהנה ידוע בע"ח שבחי' האורות דתוהו היו בבחי' נקודות שהוא בבחי' הכתרי' והיו אורות תקיפי' וחזקים מאוד להיות שהי' האור בריבוי והכלי במיעוט שהן רק התחלקות הי"ס בי' כלים כו' (ובחי' העקודים היו כל הע"ס עקוד בכלי א' כו') ע"כ הי' בחי' השבירה בנקודות דתוהו בבחי' שם ס"ג לפי שלא יכלו הכלים לסבול את האור ע"כ נפלו ונשברו כו' וכן ז"מ קדמאין שנא' בכאו"א וימלוך וימת כו'. ואח"כ נעשה בחי' התיקון שהוא שם מ"ה שהוא ע"י בחי' מיעוט האור וריבוי הכלים שעי"ז נתקיים האורות בכלים. והוא מצד ענין ההתכללות דקוין ימין ושמאל ואמצע שכל א' וא' מתכלל מזולתו בכמה ריבוי אופנים שונים שמזה מתהווה ריבוי הכלים מחמת שהאור בא בריבוי חלקים קטנים בהתכללות זה מזה שעי"ז מתרחבים הכלים ממילא וזהו עיקר בחי' התיקון דשם מ"ה דחכ' שבא לתקן למדות דתוהו שבאו בבחי' התחלקות ופירוד דוקא זת"ז כנ"ל. והוא בחי' שם מ"ה דאדם גי' מ"ה שמברר לב"ן דתוהו כידוע והוא ענין החכמה דתורה שהוא עיקר בחי' התיקון דשם מ"ה כמ"ש וזאת תורת האדם דוקא שכל התורה כולה הוא רק לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כו' (שזהו ענין בי"ת דבראשית דבחכמה דתורה יבנה כו' לת"י וגם לת"א בקדמין היינו בחכמה הקדומה כנ"ל). והנה להבין ביאור ענין זה יש להקדים תחלה בענין המאמר שאמרו לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז שבזה יובן כללות ההפרש בין בחי' מדות דתוהו שנק' קשה כארז ובין מדות דתיקון דחכמה שנק' רך כקנה. שכמו שהארז הוא קשה מאוד ולא יזיזו אותו כל הרוחות הקשות ממקומו כך הן בחי' המדות דתוהו שהן קשים כארז בלי יזוזו ממקומם להיפוכם כלל וכלל. וכמו שהקנה הוא רך מאוד שיניע ויזוז ממקומו לכל רוח ורוח שיטנו מן הקצה לקצה כך הן בחי' המדות דבחי' התיקון דחכמה שינועו ויזוזו ממקומם לגמרי ממדה זו להיפוכו מן הקצה לקצה עפ"י רוח השכל וחכמה שבמוח וד"ל:
(ח) ולהבין ענין זה בפרטות. הנה אנו רואים כל זה בנפש האדם שהוא כלול מחומר וצורה שנק' אדם ובהמה מ"ה וב"ן כמ"ש (תהלים לו, ז) אדם ובהמה תושיע כו' כידוע שהוא נפש השכלית ונפש הטבעית. והנה ידוע במדות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.