ג, א
תוס' אור בפנימיות ח"ע במקור חוצבה בעצמות יותר מגופה של אור ח"ע שהיה קודם ירידתה. והטעם הוא כי כח הבירור הזה אע"פ שנמשך מח"ע בח"ת כנ"ל אבל שרשה הוא במקור ח"ע יותר מגוף ח"ע דכתיב והחכמה מאין תמצא וכנ"ל במי שחכמתו עמדה לתקן דבר מה כמו לתרץ קושיא וטעות כנ"ל שכל שהוא חכם גדול יותר בעצם נמצא כח חכמתו יש ביכולתו יותר להשפיל עצמו למטה מטה ביותר לתקן הטעות והקלקולי' ולהסיר כל מכשול רק בעיון ודקדוק גדול שלא יוכל זה זולתו שאינו חכם כ"כ שאין מבחין בין טו"ר לברר כ"כ ולא לתקן הטעות כו' ונמצא שכח זה לתקן הוא בא ממקור פנימי' יותר ממקור השכל להשכיל מושכלות כמו שהוא טרם ירידתו לתקן כו' ועוד ראייה ממה שבמעשה נתבררה אמיתות השכל ממקורו יותר מכמו שנמצא נביעתו ממקורו בתחלה שהרי אין חכם כבעל הנסיון בפו"מ נתברר במה שלא נתברר במושכל עצמו כו' והכל ענין א' וד"ל:
(יג) והנה זהו שאמר יהיב חכמתא לחכימין וכן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וכה"ג דלחכימין וכן חכם לב דוקא הוא נותן חכמה דהיינו כפי ערך עבודתו וחכמתו לברר ברורים לתקן המקולקל והוא להפך יש לאין חשך לאור כו' כך לפי"ע ממש נותנין לו ח"ע בתוס' ברכה לעצמו. וא"כ מזה מוכרח דשרש ומקור התיקון והבירור הזה מגיע למעלה ממקור חכמתו הקודם מאחר שתלוי תוס' אור דחכמתו עצמותה רק בעבודה ותיקון שיתקן לדבר זה בחכמתו דאל"כ האיך תולה העיקר בטפל אלא ודאי שעבודה ותיקון זה בא רק מכח ומקור העליון יותר ממקור עצם שכלו וד"ל. ולפי"ז יובן שירידת ח"ע בח"ת לברר בירורים לצורך עלי' עצמו' ח"ע ומטעם הנ"ל הרי בח"ע דתורה שירדה למטה בבחי' נובלות שזהו לשבח קאמר דנובלות הללו שמבררים יש בהן כח ועוז ממקור פנימי ועליון יותר מגופה של מקור חכמה של מעלה דתורה ונמצא דעמל תורה למעלה מגופה של תורה של מעלה וזהו שהיה תנאי עם ששת ימ"ב כו' משום דברור דעה"ד שעל ידי התורה שלמט' הוא העיקר שבשביל זה ברא ביו"ד מאמרות ולזה ירד אור ח"ע בח"ת לפי שהיא צורך עלייה להיות למעלה גם מיחוד עליון דמים במים שהיה קודם הבריאה דאין זה רק התכללות מ"ת במ"ע ולא למעלה ממקור דח"ע דמ"ע אבל בחי' ירידת העליון דח"ע דמ"ת לברר מגיע למעלה ממקור דח"ע מ"ע עצמה מטעם הנ"ל. ומתורץ הקושיא הנ"ל במה שמצינו מעלת מ"ת ביותר מיחוד דמ"ע ומ"ת שקודם הבריאה וגם יתורץ מה שהיה חבור מ"ע ומ"ת במ"ת אע"פ שלא נתבטל רקיע המבדיל כלל כי הגם בשביל ירידה ח"ע בח"ת לברר צריך הבדלת הרקיע משום דירידה זו ממקומו העצמי לבא למטה מטה מקור המתברר שהוא בעולמות שנבראו יש מאין שנעשו מח"ת אחר הבדלת הרקיע צריך לצמצם ולהעלים כל בחי' חכמת עצמותו להתלבש באופן צמצום כלי המתברר כמו המתקן בכלי אומנות שצריך להתלבש בכלי אומנתו כו' וזהו שצריך לרקיע להבדיל דוקא ומה שהיה חבור למ"ע ומ"ת בזמן מ"ת היינו שנתחבר כח הברור שבח"ת בדבור ביו"ד הדברות שבשרשו ומקורו שלמעלה מבחי' ח"ע דמ"ע כי נעוץ סופן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.