קכב, ד
הדקים ביותר שמיד שיעלה במח' במוח להניע רגלו או ידו ינועו בלי שהוי כלל וכן לקמץ ידו ורגלו וגם כל תנועות רוחניות שבפנימית כחות האברים ככלי העין לראות והאזן לשמוע וגם בכלי המוח להשכיל והלב להתפעל באוי"ר בלב בשר הגשמי וכן צער וחדוה גשמיות כו' וכה"ג הכל בא מאמצעות הגידים הדקים הנ"ל (וגם בריאה שמרחפת על הלב ולא כמ"ש בס' הרפואה) וכ"ש בכחות החיצונים שבקרביים כמו כח המעכל והזן והדוחה כו' (ואפי' בפנימית דאדם בשכל ומדות יש מרוחניות הגידים הדקים הנ"ל כמשי"ת) וראייה שאם יקולקל א' מן הגידים הדקי' הנ"ל באיזה אבר פנימי וחיצוני אע"פ שחיותו קיים לא יהיה בו ההרגש והתנועה כלל וכמת יחשב (כמו שניסו באיש א' שנלקה בגידים הללו בידו ולא הרגיש בה מכת חרב ולא אש ומים רותחים כלל וכלל כו') (ואם יקולקל בגופי גידים הללו שבמוח עצמו זהו חולי הנופל וכל הגידים דקים המתפשטים בכל האברים קשורים כולם ונכללים בגידים שבמוח וע"כ כולן נשמעים לרצון שבמוח בלי שהוי כלל כנ"ל וד"ל ואע"פ שגידי המוח הנ"ל הן בערך גשמי לגבי אור השכל הרוחני שבמוח מ"מ נחשב בבחי' פנימית ומקור לגבי חיות האברים שהרי יש בו בחי' פנימיות החיות שממנו מרגיש החיות של כל אבר ע"י גידים הללו דוקא כידוע בענין (קהלת א, יח) ויוסף דעת יוסיף מכאוב שהאדם מרגיש כאב יותר מן הבהמה ובפנים יותר מבעורף לפי שגידים הללו באים בפנים וכל האברי' יותר בדקות מבעורף ומזה עכ"פ הוראה גמורה על עוצם קשר וחבור החיות של כללות האברים בגידי המוח שבראש בבחי' פנימיותם דוקא כו' וד"ל ונמצא שיש ב' מדרגות בשפע זו דאדם חיצוני גם בחיצוניות הציור של האברים שגידי המוח הוא בחי' שפע הפנימית שכולל כל חיות האברים והחיות שבדם האברי' שנמשך מן הלב הוא החיצוניות של השפע (וגם זה בדרך כלל כי בפרט כאו"א מנר"נ וחיצוניות שבמוח נעשה פנימית בלב וחיצוניות שבלב נעשה פנימיות לחיות גשמי של האברים כו') ונק' חיצוניות שבחיצוניות בכלל כנ"ל בענין ד' מדרגות שהן שתים שהן ארבע והן רק ג' נר"נ כו' וד"ל:
(ח) ומעתה יש להבין במדרגה הב' שנק' השפעה הפנימי' בעצם שהוא פנימית הרבה יותר משפע דגידי המוחי' הנ"ל והוא בעצם הנפש דאדם כמו שהוא בציור רוחני ברצון ושכל ומדות ומדו"מ כו' (וגם בזה יש פנימיות וחיצוניות (כמשי"ת) שנק' אדם דבריאה ואדם דיצירה (וגם הוא כלול מנר"נ וחיצוניות שבעליון כו') דהנה אנו רואים שפע הרוחניות דמוחין במדות שבלב שהוא פנימיות ורוחניות הרבה משפע דגידי המוח שהרי הוא עצם אור השכל הרוחני שבמוח שנק' בחי' צורה לחומר המוחין וגידי המוח הנ"ל הן מכלל חומר המוחין שבראש ואמנם גם בבחי' שפע רוחניות זו יש קטנות וגדלות עכ"פ שהוא לפ"ע קטנות חומר המוח או גדלות כלי המוחי' כן הוא השכל שבמוח אם בקטנות לדברים קטנים כתינוק שדעתו קטן שיבחר בשכלו המצומצם לשחק ולרקד ולרדות בבהמות שמצוייר בדעתו הקטן שהוא דבר טוב ומופלג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.