צח, ד
העשב כנ"ל) ובחי' היחוד הזה הוא בב' אופנים א' שמייחד ומקשר לעצמות אא"ס להאיר בהן מלמעלה למטה כמשל חיבור עצם הנפש באורות וכחות שבאברים והב' להיפך שמתייחדים ומתכללים כל הע"ס בעצמות המאציל כשלהבת הקשורה בגחלת כו' ע"י בחי' הקו הזה שהוא המגביל כל האורות בכלים והוא המעלה ומייחד אותם בעצמות המאציל וכמ"ש חכים ולא בחכמ' ידיעא עד ולאו מכל אינון מדות כלל וזהו הכונות שבק"ש בפסוק באיכות היחוד והתכללות דע"ס בעצמות ע"י הקו"ח דוקא כמו שהוא טרם שנעשה מקור לאורות להגבילם בכלים כו' וד"ל:
(ח) והנה כל בחי' היחוד וההתכללות הנ"ל הנז' בזוהר תמיד בשם לשון רזא דמהימנותא או רזא דשמא קדישא הוא יחוד עליון דע"ס שהן ד' שמות דע"ב ס"ג מ"ה וב"ן שהן חו"ב ומדות ודיבור וזהו הנק' יחודא עילאה שנכללים הע"ס ע"י הקו בעצמות א"ס בתכלית היחוד עד שא' ע"ס בלי מה בלי מהות כלל כו' וכמובן מתוך משל הנ"ל בכחות הנפש שבאברי' שכלולים ומתאחדי' בעצמות הנפש ממש כו' והנה כמו"כ ממש יובן ג"כ בבחי' יחוד' תתאה שהוא בחי' התלבשות דבחי' מל' דאצילות בבי"ע להחיות רוח שפלים מאין ליש ממש כידוע שנק' אדם דבריאה ג"כ בציור או"כ בע"ס דחב"ד חג"ת ונה"י כו' כמו בחי' אדם העליון דאצילות הנ"ל (וכמ"ש בצלמנו כדמותנו צלם בדכורא ודמות בנוק' ונק' המל' בבריא' בשם דמות כבוד הוי"ה דז"א דאצילות כידוע) אך ההפרש הוא שבבחי' אדם דאצילות כל מיני כינויי תוארי אדם הוא בבחי' זכר (כאדה"ר שיצר ה' אותו בצלם אלקי' ממש ואח"כ בנה ממנו בנין חוה כו') וכמו עיני ה' המה משוטטי' לשון דכר ובבחי' המל' בבריאה א' ה' עיניו משוטטות לשון נוק' וכה"ג לפעמים א' ימי עולם ולפעמים א' ימות עולם שהוא ענין ההפרש בין מדות דז"א דאצילות למדות דנוק' כידוע וד"ל וביאור הענין ידוע שכל ענין דע"ס דאצילות הנ"ל הכל הוא עדיין בבחי' עצמות האצילות בבחי' חו"ב ומדות וגם שארי כינויים דראי' ושמיעה שהכל הוא בבחי' או"כ דאצילות שמיוחדי' בעצמות המאציל דאיהו וחיוהי חד ממש אבל בחי' המל' דאצילות שיורד למטה בבי"ע הוא ענין ירידת האור למטה להיות התהוות הבריאה מאין ליש ממש בבחי' נפרד כמלאכים ונשמות דבי"ע (שנק' חוה כי היא היתה אם כל חי) והוא בחי' שם ב"ן דמל' דאצילות שנק' דמות כבוד הוי"ה דז"א כאותיות החותם שנחקקים בשעוה שזהו אתוון אתגליפו וכידוע וגם בבחי' אור זה שנק' הארה דהארה לגבי עצם אור האצילות יש ע"ס באו"כ ולבושים כו' והן ע"ס דבריאה בכלל והכלים מגבילים ומלבישים את האורות כמו האברים באדם ככלי העין וכלי האזן וכלי המוח כנ"ל רק שבבחי' זו דמל' בבריאה הכלים הן המגבילים האור ממש והן המלאכי' שנק' אברי' דשכינתא כמ"ש בזוהר שהן בע"ג ממש וכמו מלאכי' שנק' מארי דעיינין ויש מלאכי' שנקראו מארי דאודנין והענין הוא שהן כחות ממוצעין בע"ג ממש ונמשכו בבחי' הגבלה ממש בכלי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.