פא, ד

דוקא כו' וזהו עיקר ענין הנ"ל בפי' ועבד הלוי הוא שהוא ענין התגלות ענג דע"י בבינה דוקא ולא בחכמה הגם שהחכמה קדמה לבינה והוא מקורה מאין ליש אמנם עיקר גלוי והתפשטות דתענוג העליון באורך ורוחב אינו אלא במרחב התפשטות דהשגה דבינה דוקא שנק' הוא ולא בחכמה מטעם הנ"ל וד"ל:

(יא) אך הנה עדיין יש להבין שאין כל זה מתיישב בל' המאמר דלעיל שהרי אמר ועבד הלוי הוא דא הוא עתיקא ממש דל' זה משמע דבחי' בינה שנק' הוא היינו בחי' הכתר שנק' ע"י ולא מצד בחי' ההתגלות שלו בלבד שמתגלה אורו יותר בבינה מבחכמה שמחמת זה עדיין אין הוכחה לומר שהבינה היא בחי' עתיק ממש שהרי אין זה הגלוי דענג בבינה בא רק מכח הענג הנעלם שבחכמה תחלה כמו שעצם נקודת השכל הוא בהעלם ואח"כ בא לידי גלוי כנ"ל. אבל הענין הוא דבאמת הבינה במאמר זה דדא הוא ע"י כו' דבינה דוקא הוא ע"י ממש ומה שמתגלה אורו בבינה הרבה יותר מבבחי' החכמה אינו אלא הוראה ומופת לזה בלבד לא מצד ההתגלות לבד (וזהו אמיתת הענין דאהיה אשר אהיה דאנא זמין לאתגלאה בעוה"ב שזהו מפני שאהיה דבינה הוא שם אהיה דפנימית הכתר ממש שהוא גלוי התענוג הפשוט בהשגה דבינה דוקא בבחי' יש כמשי"ת). ולהבין באור זה יש להקדים ענין כלל א' הידוע דכל הגבוה גבוה יותר יותר יכול לבוא למטה ביותר וכל שירידתו למטה ביותר בזה ניכר ערך עוצם רוממות מעלתו ברום המעלות לפי שלפי ערך הרוממות במעלה כך הוא ממש ערך כח ירידתו להתלבש בלבושים והעלמות רבות למטה מטה ביותר והטעם הוא לפי שכל הגבוה גבוה יותר א"א לו לבא בגלוי אור עצמותו כמו שהוא כ"א בלבושים היותר נמוכים דוקא שמלבישים ומעלימים את האור בהגשמה יותר מפני שלא יושג אורו ברוחניות ודקות בהיותו מובדל ומרומם מהכל וכל שהוא מרומם ומובדל בערך ביותר צריך לבא למטה מטה ביותר להתלבש בלבושים נמוכים ביותר וכל שאינו גבוה כ"כ א"צ לבא בירידת המדרגה שבלבושים נמוכים כ"כ כו' וד"ל:

(יב) ויובן זה ממה שמצינו בחכמים הגדולי' כחכמת שלמה שהיתה עמוקה ביותר הוצרך להלביש החכמה העמוקה במשלים וחידות פשוטים מאד לפי שמעוצם עומק החכמה לא יוכלו להשיגו בשכל וסברא כ"א במשלים דוקא שהם לבושים נמוכים וגסים שמסתיר ומעלים ביותר לאור השכל אבל שכל וחכמה שאינה עמוקה כ"כ א"צ להלבישו במשלים כי יכול להביאו בדבור וא"כ זהו הוראה על עוצם רוממות החכמה שנצרך להלבישה במשלים וכל שהחכמה עמוקה ביותר צריך להורידה בכמה ירידות המדרגות במשל למשל עד ג' אלפים משל כמ"ש (מ"א ה, יב) וידבר שלשת אלפים משל כו'. וכן ר"מ שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו (ערובין יג, ב) היה מלביש עומק חכמתו במשלי' והן ג' מאות משלים כידוע (בסנה' לח ע"ב) וא"כ נמצא בירידת אור החכמה בלבושים והעלמות יותר בזה ניכר שיש בה עומק יותר לפי שכל הגבוה יותר יכול להשפיל החכמה בלבוש היותר נמוך דהא בהא