מז, ד

העונג מהעונג שמצד הבנה והסבר השכל והעונג שבתמציתו וכמו בהתבוננו' דמאין ליש בממלא כ"ע אחר קיצור ההסבר שעולה המכוון שבורא העולם מאין שיתפעל מזה מאד דא"כ לו יאתה הביטול במציאות מאחר דהוא עיקרא ושרשא כו' זהו התפעלות העצמות שלמעלה מעצם ההשגה הזאת בפנימית וחיצוניות דבינה כו' ואעפ"י שהתפעלות זו נפרדת מעצם ההשגה ויכול להיות בה תערובת טו"ר אבל בזה מתברר יותר אמתות האור האלקי שבהשגה זו מטע' הנ"ל וכ"ש וק"ו בחו"ג דאוי"ר זו שבאה בהרגשה גשמית בלב בשר הלב בקול דהבל החיצון כמו בשיר וניגון כמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי שם מתברר יותר אמתות אור העצמות שבבינה ושם מלובש יותר מעונג העצמות שבפנימי' בינה וגם פנימית העונג שברצון וחכ' וכמו שיר פשוט ושיר כפול ומשולש בקול הניגון גשמי כנ"ל ונמצא שה' מדרגות התפעלות העונג הנ"ל בבינה עם מדות שבלב בשר שנק' חו"ג מגולים בחזה הלב ששם מתחיל שרש לעה"ד כו' זהו ה' ירידות והתלבשות במקיף דכתר עד שבא בחיצוניות האחרון בגילוי הרבה יותר ששם בירור האחרון יותר וד"ל (וא"כ יובן שיש בירידות הללו מעלה וחסרון המעלה מצד ירידת המקיף העליון יותר שבא בהגשמה וחיצוניות ביותר וגם מה שנתברר בירור אמיתי בחיצוניות היותר אחרון כמו אין חכם כבעל הניסיון כידוע אך החסרון הוא במה שימצא בבירורי' אלה פסולת יותר עד שבבירור היותר אחרון שבא בהרגשה יותר שם הוא הפסולת הגס מכולם (כמשי"ת) ובכל זה יתורץ כל הקושיות הנ"ל בה' מדרגות בבינה מדות המגולים כו' וד"ל):

(ו) והנה מבואר למעלה דגם בבחי' החכ' שהוא בחי' המשפיע לבינה כידוע יש בה ב' מדרגות פנימי' וחיצונית ובחי' החיצוניות שבחכ' הוא שמשפיע לבינה שזהו מאין ליש ממש כנ"ל והוא מה שמן נקודה דחכ' באה בהתפשטות והמשכה (בקוץ התחתון דיו"ד כנ"ל) ובחי' המקבל שפע זו הוא בחי' השגת והבנת השכל שנק' חיצוניות בינה כנ"ל וזהו זיווג ויחוד דחו"ב בחיצוניות כמו במע"ב וכה"ג כנ"ל וביאור זה ידוע שבחי' החכמ' הוא בחי' המשפיע שזהו כמו אור השכל כשמבריק שנק' בשם התחכמות שהוא כח ההבנה שממציא שכל חדש וכח הממציאה מאין שהוא העלם דכח המשכיל ההיולי שנובע ממנו כל שפע שכליי' חדשים והוא לפ"ע כח החכ' בכל אדם אם בקטנות או בגדלות ובחי' החיצוניות שבו הוא הברקת השכל שבאה בגילוי כשמחדש דבר חכ' רק שהוא בבחי' קיצור ותמצית בהעלם כנקודה א' ובאה מיד לבחי' התפשטות בהשגה והסבר להבינה לזולתו ובחי' המקבל הוא בחי' כח הבינה שזהו כח התפיסה וההשגה שיוכל לקלוט ולקבל היטב כל שפע אור חדש דחכ' שבאה מאין ממקור החכ' שזהו שנק' אימא בחי' נוק' שקולט ומקבל מה שנמשך בגילוי כמו הלומד דבר חכ' הכתובה בספר או שומע מרבו שכל חדש שקולט היטב ומבין הדבר על בוריו להסבירו לזולתו (כמו שא' ד' מדות בתלמידי' יש קולט השמרי' כו' ויש קולט התמצית והפנימי' כו') ואמנם בחי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.