לא, ד
דפן ישלח ידו ולקח גם מעה"ח מטעם הנ"ל שלחו ויגרשו מג"ע אל האדמה אשר לוקח משם לעבוד אותה. וזה פלא לכאורה דבשלמ' מה ששלחו וגירשו מג"ע שפיר עבד כדי שלא ישלח ידו ולקח גם מעה"ח כו'. אך מה שצווהו לעבוד את האדמה לאיזה טעם הוא. ואם מפני שהאדמה צריכה תיקון והאדם לוקח מן האדמה ע"כ צריך לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. א"כ למה בתחילה הכניסו לג"ע לעבדה כו' ולא צוהו לעבוד את האדמה כו'. אך הענין הוא דעבודת האדמה הוא ענין ובחי' הבירורים דרפ"ח ניצוצות שנפלו בקליפות לבררם ולתקנם דהיינו לברר ולהפריד הטוב מן הרע כ"כ עד שיתוקן לגמרי החטא דעה"ד טו"ר שנתערב הרע בטוב כנ"ל. וזהו שנמשל לעבודת האדמה בגשמיות שהאדמה היא עפר קשה וצריכה תיקון בחרישה ואח"כ זריעה וכל ענין ל"ט מלאכות שבהם נשלם תיקון המאכל הצומח מן הארץ שכולם הוא רק ענין בירור ופירוד הפסולת רע מן הטוב. כמו החרישה דמרפ' ארעא להפריד את עפר הקשה ולפררו שיתוקן לצמיחה. וגם הזריעה הוא ענין בירור להיות רקבון הפסולת בארץ והרוחניות יצמיח צמח חדש. וגם אחר הצמיחה הנה הקוצר והמעמר והדש וכה"ג כולן רק עניני בירור עד שהחטה ראוי' למאכל. וגם החטה צריכה טחינה וריקוד ואח"כ לישה ואפי' כמבואר בסידורא דפת שהן ג' עניני בירור ותיקון. (אבל בלא עבודת האדמה בל"ט מלאכות לא היה מציאת פת כלל משא"כ לעתיד הרי תוצא הארץ גלוסקאות וכלי מילת שהוא לחם לאכול ובגד ללבוש בלי תיקון ובירור מתחיל' כלל כי יצאו מן הארץ מתוקנים כל צרכן והיינו לאחר שהארץ תבא לבחי' תיקון שא"צ עבודה כלל וכלל אזי תוציא גלוסקאות כו'. משא"כ עכשיו צריך לעבוד את האדמה:
(ח) ושרש הדברי' הוא דאדם ואדמה הוא בחי' מ"ה וב"ן ועכשיו מברר מ"ה לב"ן והוא האדם גי' מ"ה שבחכ' אתברירו כמשי"ת אבל לעתיד יבורר בחי' ב"ן שהוא הארץ ע"כ לא תצטרך לעבודת אדם כלל כו') וגם באכילת הפת הרי מתברר ממנו הטוב ומתפלל בכח זה המאכל באוי"ר ומוסר נפשו באחד נכלל ועולה גם בחי' ניצוץ הטוב הזה שבמאכל באחד כו' ונמצא נברר ונפרד הטוב מן הרע שנפל בנוגה שהן דצ"ח גשמיי ע"י תערובות עה"ד טו"ר הנ"ל וניתקן חטא אדה"ר שנתערב טו"ר כו'. וזהו שאמר יעקב אם יהיה אלקים עמדי כו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש שהוא בחי' הבירורי' דעה"ד טו"ר במאכל ומלבוש כי יעקב יו"ד עקב שבחכ' אתברירו וזהו שהאדם צריך לעבוד את האדמה כי אדם גי' מ"ה דחכמה כי הנה עיקר ההבדלה בין טוב לרע הוא ע"י החכמ' דוקא וכידוע שכל מי שיש בו חכמה יותר. יותר יוכל להבחין ולדקדק ולברר כל סיג ופסולת. וע"כ הסכימו רוב המקובלים הראשונים לדעת החייט שהחכ' הוא בחי' דין והגם שהחסד ענף החכמ' ואבא מקור החסדים כו' מ"מ יש בה מבחי' הדין והגבורות דוקא (והוא בחי' ה"ג שבחסד מקור כל הברורים כמ"ש בזהר ע"פ הזה עליהם מי חטאת שיורי' דטלא דבדולחא דגוונא סומקא אתחזי בי' כו' כמ"ש במ"א) וראייה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.