ח, ד

שנחלק לי"מ כו'. ובחי' ו' מדות הללו שבוימ"ב הן בחי' מקורים כלליים לכל שיתא אלפי שנין דהוה עלמא עד אלף הז' שנקרא יום השבת בכלל כידוע במ"ש בזוהר ע"פ כי ששת ימים עשה ה' כו' ולא א' בששת כו' משום דו' ימים אלו הן מקוריים לכל אשר עשה כו'. וכמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו' שהן ו' יומין עילאין דאצילות שמסתעף מכל יום אלף שנה בזמן ומקום כו'. ולפ"ז מאמר יהי אור ביום הא' מקור כללי לאלף שנה הראשונים שהיו בבחי' החסד וכמו שא' דגם דורו של אנוש היו ניזונין בחסדו כו'. ויום הב' במאמר יהי רקיע הוא מקור לאלף שנה השניים שהיו בבחי' הדין שבו הי' המבול וא' וינחם ה' כו'. ויום הג' שהוא בבחי' הת"ת שכלול מחו"ג מקור לאלף השלישי שבו הי' מ"ת שכלולה מחו"ג ובסופו הי' בנין בהמ"ק דשלמה כו'. וביום הד' הוא בבחי' נצח שהוא ענף של החסד מקור לאלף הד' שהי' בו רוב טובה בב"ר וב"ש עד חורבן ב"ר ובית שני בתתכ"ח כו' ואלף הה' בהוד שרובו גבורות כו' עד אלף הששי שבבחי' יסוד כו'. והנה בחי' המדות דוימ"ב היו בבחי' ההתחלקות זה מזה דכל יום ויום הי' מיוחד במדרגתו במלאכתו ופעולת ה' שהי' בו וכמ"ש בזוהר דכל יומא ויומא בעבידתי' כו'. ולא הי' חיבור וקשר והתכללות מיום ליום חבירו כמו מחסד לדין ומדין לחסד. וראייה לזה ממה שאנו רואים שביום הא' הי' רק בבחי' החסד במא' יהי אור שהוא בחי' החסד שבחכ' וגם במה שהי' בו ההבדלה בין האור ובין החושך גם זה רק מצד בחי' החסד שהוא המביא להיות גילוי האור שנק' טוב כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב ע"כ ויבדל אלקי' בין האור כו' וכמארז"ל שהיו אור וחושך משתמשין בערבוביא עד שחלק והבדיל ביניהן ויקרא אלקים לאור יום כו' (לפי שהחושך הוא בחי' ההעלם והצמצום להסתיר ולהעלים האור דחכמה וחסד הוא בחי' גילוי מן ההעלם והסתר ע"כ א' בו כי טוב שאין בו בחי' דין וצמצום כלל ומטעם זה יש יתרון באור מן החושך כו' וכמ"ש במ"א) וביום הב' הי' הכל בבחי' הדין והצמצום דבחי' הגבורות במא' יהי רקיע כו' שהוא להעלים ולהסתיר ולעשות הבדלה בין מ"ע ומ"ת שבתחל' קודם שעשה את הרקיע להבדיל כו' היו מ"ע ומ"ת כלולי' יחד ומה שנבדלו מ"ת זה הי' בשביל שיוכל להיות צמצום שפע האלקית בבחינת ח"ת כמ"ש במ"א (בדרוש דחכמות בחוץ כו') וביום הג' שהי' בו התכללות דחו"ג כנ"ל גם זה הרי הי' במדה ושיעור כו' וכן עד"ז כל מדה ומדה דו' מדות דוימ"ב הללו כמו שנראה מבחי' הסתעפות שלהם בו' אלפין שנין כו' דאלף שנה הא' הי' הכל בבחי' החסד כנ"ל ובאלף הב' הי' הכל בבחי' הדין כו' וד"ל. אך יש דיעה להיפך שכל ו' מדות הללו דוימ"ב היו כלולים זה מזה דוקא וכמ"ש יום ליום יביע אומר כו' וכמו שנראה בו' אלפים שנים שהי' בחסד דאלף הא' גם מבחי' הדין ובגבורה דאלף הב' גם מבחי' החסד כו'. והנה ב' דיעות הללו שניהם אמת דהיינו ב' מדריגות דבחי' התוהו ובחי' התיקון. דבחינת המדות דתוהו הרי הן בהתחלקות ופירוד זה מזה דוקא כמ"ש בז"מ וימלוך וימת כו' שהן זת"ז כו' ובחי' המדות דתיקון הן בבחי' ההתכללות זע"ז דוקא כידוע בענין שם מ"ה דתיקון