קכט, ב

יאיר בחי' החשך והעלם זה עצמו מאור העצמות דשם הוי"ה כמ"ש כי הוי"ה הוא האלקים (דברים ד, לה. לט) כו' שזהו ענין הבירורים דרפ"ח כו' שעי"ז נהפך חשך דנגה שלמטה לאור הקדושה שנהפך בחי' חשך העליון דבחי' התוהו לאור כידוע וד"ל:

(ה) וזהו ענין הצחוק שנעשה עי"ז למעלה בהיפוך חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו בבירורים דעבודת הצדיקים ובטול המלאכים מיש לאין כו' הרי זהו היפך ההשתלשלות שצמצם א"ע כדי שיהיה התהוות נבראים בע"ג מאין ליש (כמו שא' גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ שבמעשה צדיקים נעשה ביטול היש לאין כמו שהיה קודם הצמצום ובמעשה שמים וארץ הוא בא מאין ליש ע"י הצמצום כו') כי בתחלה היה עיקר הכוונה בצמצום זה דשם אלקים כדי שיוכל להיות התהוות הנבראים מאין ליש רק בשביל שיהיה אח"כ בחי' בטול היש לאין בהיפוך חשוכא לנהורא כו' בנשמות כו' א"כ הרי זה ממש כמו משל הצחוק שעושים לפני המלך ושרים לעשות דברים שיהיה בדבר פלא ביותר הגם שנעשים ע"י תחבולות (כמו שיעזרו לזה לנצח לזה בתחבולות מ"מ נק' צחוק כמו שהוא דבר פלא מעיקרו ממש) וכן ג"כ בבחי' צחוק ותענוג גדול שנעשה למעלה במה שעשה שם האלקים המצמצם כדי שאח"כ יהיה בטול היש לאין בהיפוך חושך לאור שזהו כדבר פלא ביותר ואע"פ שממך הכל כתיב שמאת ה' עצמו היה הצמצום הזה ומה שיהיה אח"כ בטול היש לאין בהיפוך חשוכא כו' שהכל מעזר ה' בא לצדיקים בכל עבודתם וכן במלאכים שיגלה עליהם אור האלוקי ביתר ממדתם כו' (וכמ"ש בפ' תולדות בענין הקניגי שיעשה לצדיקים לע"ל כו') וז"ש שהאלקים דוקא עשה לצחוק ותענוג העליון הזה מבחי' הבירורים דרפ"ח בהפוך חשך לאור שצמצום זה הסתיר לשם הוי"ה כדי שיהיה מאין ליש נפרד ואח"כ בגלוי האור האלקי מבחי' מל' שהוא שם אלקים בעולמות דבי"ע ביתר מכפי המדה והצמצום מתבטלים ונכללים באור האלקי כבטול הנר בפני האבוקה מיש לאין שזהו שנק' בחי' ברורים דשם ב"ן כידוע ומבואר במ"א בפ' מצמיח חציר לבהמה (תהלים קד, יד) (כמ"ש בזהר דבהמה רבה רביעא על אלף טורין ושתת לון בגמיע' חדא כו') וע"כ אמרה שרה שהוא בחי' ב"ן דחכ' שבכתר שנק' אברהם צחוק עשה לי אלקים בחי' ב"ן דמל' המעלים כו' ועושה הפוך היש לאין משום דנתב"ס וע"כ כל השמע יצחק לי יצחק ביו"ד להבא דהיינו לע"ל שיושלמו כל הבירורים דרפ"ח כו' שאז יהיה עיקר הצחוק העליון כנ"ל וד"ל:

(ו) או פי' אלקים זה היינו בחי' אלקים עלאה שהוא צמצום הראשון דמל' דא"ס שלפני הקו"ח כו' כמ"ש (ישעי' מד, ו) אני ראשון ואני אחרון (במל' דאצי') ומבלעדי אין אלקים דקמיה גם חשך לא כו' והיינו בחי' שם הוי"ה שבעצמות א"ס שנבקע מפניו כל העלם וחשך כמ"ש (איוב יב, כב) מגלה עמקות מני חשך והוא ע"י תו"מ שבצדיקים ששרשם בשם הוי"ה זה העצמי כנ"ל ואמנם בחי' הצחוק ותענוג זה מהפוך חשך לאור זהו נעשה ע"י אלקים דוקא שהוא בחי' גבו' עלאה שמלובש בח"ס דא"א שיפתח ההעלם דמקיף