קכב, ג
דוקא מבחי' הבל דאות הה"א הנ"ל שהוא הבל מועט ומצומצם ביותר (ואע"פ שמבואר למעלה בפי' בהבראם בה' בראם שהוא בה"א דאברהם שנק' בשם אתא קלילא כו' היינו להיותו למעלה מן אותיות הדבור שיוצאים מן הפה והבל ה"א זה נמשך מהבל הלב בגרון כנ"ל אבל מצומצם הוא ביותר ואינו נרגש כלל משא"כ הבל זה של אותיות הדבור העליון שבא לתחתון בא במורגש וחיות רב כנ"ל וזהו מקור כל ההשתלשלות מעליון לתחתון הנ"ל שמהבל אותיו' דיבור שבעליון נעשה פנימיו' בתחתון וכמו וקרא זא"ז ות"י ומקבלין דין מן דין כו') וזהו דבר פלא לכאורה למה יגרע מעלת התהוות נשמות שנשקעו בע"ש דנוגה מע"ש דנוגה עצמן שאין מקור שפעם רק מהבל דה"א הנ"ל ולא מחכ' שבדבור העליון ששרשו בח"ע דבחי' ח"ס הנ"ל כמו ע"ש דנוגה עצמן שמקבלים גם הם מחיצוניות דחיצוניות האותיות שבי' מאמרות היורד למטה בריבוי הצירופים משם אלקי' ממ"ח צירופי' האחרונים עכ"פ כידוע (ובאמת פי' כי אב המון גוים נתתיך קאי על נש"י שיתוספו אלף פעמים כו' בריבוי עצום בהיותם בין אוה"ע שיבררו הניצוצות מהם דוקא כנ"ל) (וכמ"ש אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות עם אלה כו') אך הנה יש להקדי' הקדמה אחת בכללות השפע האלקית שיורד ונמשך מלמעלה למטה שיש ב' מיני השפעות א' שפע הפנימית והב' שפע חיצוניות וב' מדרגות הללו שתים שהן ארבע כי בשפע הפנימית יש ב' מדרגות פנימית וחיצוניות ובחיצוניות יש פנימי' וחיצוניות וד' מדרגות הן פנימית שבפנימיות ופנימית וחיצונית וחיצונית שבחיצוני' (ובאמת בכללותן הן ג' מדרגות לבד פנימי ואמצעי וחיצון שהן ג' מיני אדם כמשי"ת) וחיצוניות שבעליון נעשה פנימית לתחתון וכן ע"ד הנ"ל שהן ד' מדרגות הרי חיצוניות שבפנימיות הוא פנימית שבחיצוניות כו') והכל בבחי' ציור אדם דוקא כמו ע"ד דוגמא באדם התחתון למטה שכלול מנר"נ נפש בכבד ורוח בלב ונשמה במוח (שהן ג' מיני אדם דבי"ע פנימי ואמצעי וחיצון בכללות כו') וכל א' כלול מנר"נ ובחי' החיצוניות שבעליון נעשה פנימית לתחתון הימנו כו' כידוע וד"ל:
(ז) והנה תחלה יש להבין בבחי' ומדרגה החיצוניות דאדם (שנק' אדם דעשיה שכלול מנר"נ ג"כ) שהוא ציור החיצוני דרמ"ח אברים שמורכבים בגשמיות ד"י דארמ"ע והיותר חיצוניות שבאברים הוא סיבוב הילוך הדם שבגידים בכל האברי' שמורכב בו חיות גשמי בגידים ובשר ועצמות (והוא בחי' חיצוניות דנפש בכבד) והפנימית יותר הוא הלב בחיצוניות רוח החיים שמתלבש בדם הוא הנפש דפליג לכל שייפין חיות רוחני (שהוא הדפק שבלב ודפק שביד שהיא פנימיות לחיצוניו' הנ"ל) והפנימית יותר שהוא הכולל לכל האברים הוא כלי המוחין שבראש שנמשכים מגידי המוח שבראש גידים דקים מאד (שנק' נערוין) שמתפשטים בכל אבר ואבר בפנימיות וחיצוניות עד צפורן הרגל שמכח הגידים הדקים הללו הוא עיקר ומקור לכל חיות האברים והן כח התנועה וכח ההרגשה שבכל האברים כו' וכמו שאנו רואים שכל האברים נשמעי' מיד לרצון שבמוח שהוא המחשבה המלובש בגידי המוח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.