פא, ג
גלוי עצם התענוג הפשוט שנק' עדן סתימאה שבא גם הוא במורגש דוקא כמשי"ת). והנה ידוע שהחכמה מצד עצמה כמו שבאה ממקורה אינה רק נקודה אחת לבד כנקודה די' ואח"כ מתפשט אור החכמה בבינה שהיא ההשגה באורך ורוחב וזהו כמו דבר והפוכו ממש איך יהיה מנקוד' די' התפשטות אורך ורוחב בצורת ה"א דבינה. ויובן זה במה שאנו רואים בבחי' הברקת אור השכל שמאיר רק כנקודה אחת והוא רק בבחי' התמצית של ההשכלה שמבריק כמו ברק בעלמא (בל"א עס בליצט דער שכל) ונק' בעל הבנה והתחכמות שנמשך ממוח החכמה שהוא קר ולח בבחי' לחלוחית רוחניות שנובע משם כל השכלות (בל"א עס קוועלט כו') ועדיין אין בו ציור השגה ותפיסה להסביר הדברי' באופן שא"א לו עדיין להביא הדבר בהסבר דברים להבינו ולהשיגו גם לעצמו וכ"ש לזולתו בדבור. ואמנם אח"כ הוא בא לידי גלוי אור בהשגה והבנה גמור' בהסבר וטוב טעם להטעים הענין גם בדבור לזולתו שהוא הנק' בינה כידוע ואז מסתתרת אור התמצית ונקודה דחכמה בתוך אורך ורוחב התפשטות ההשגה וההסבר דבינה ונק' נקודה בהיכלא בהיכל דבינה כידוע. וענין ההיכל הזה היינו שבחי' התפשטות ההשגה והסבר דבינה היא המקפת וסובבת את בחי' נקודה דחכ' מכל צד כמו היכל ומוסתר בה הנקודה דחכמ' מאד (שהרי ברוב הסבר השכל לא נודע כלל תמצית נקוד' השכל שהוא אמיתת נקודת השכל כמו שהוא בעצם כמו שבא מאין כו') ונמצא דאע"פ שהבינ' מקבלת מן החכמה עד"מ בחי' התגלות מאין ליש כמעיין הנובע בנהר כו' שאין כל חדש בהשגה רק שנמשך מהעלם דנקודת השכל לגלוי כנ"ל אבל אחר שנתגלה נקודת השכל דחכמה בבחי' ההשגה באורך ורוחב דבינה הרי בחי' היכל דבינה מקפת וסובבת לנקודה זו מכל צד שזהו כמ"ש (ירמי' לא, כא) נקבה תסובב גבר שזהו הפוך גמור לבחי' נקודה דחכמה שאין בה בחי' התפשטות כלל וכלל כמו הנקודה ממש שאין בה אורך ורוחב כלל כו' (וא"כ אין התפשטות זו באה מכח הנקודה דחכמה רק מכח הבינה עצמה שבזה יתרון מעל' הבינה על החכמה כמשי"ת):
(י) והנה כמ"כ יובן בענין התלבשות והרגשת הענג בחכמה שבנקודה דחכמה שהיא בהעלם בלי התפשטות השגה כנ"ל גם התענוג שבה הוא בבחי' ההעלם ותמצית בבחי' נקודה לבד (וזהו כמו התענוג שבשיר ונגון שבבינה התמצית של השכל קודם בואו להשגה והוא הרכבת שיר פשוט דעצמו' התענוג שבנשמה בנקודה דחכמה כו') ובבא ההארה דחכמה בהתפשטות ההשגה דבינה אז ממילא מתרחב ומתפשט בהשגה זו גם הענג העליון שנק' עתיק' כפי מרחב התפשטות דהשגה דבינה כמו בג"ע שנשמות משיגים ונהנים ומרגישים הענג ביותר מכמו שהיה הענג בהעלם דנקודת השכל והשגה כו' וכמו שאדם מתענג במורגש הרבה בהשגתו את השכל החדש בטוב טעם והסבר והתפשטות אבל כאשר היה השכל רק בהברקה בעלמא כנקודה לבד לא היה בו ענג מורגש כ"כ עד שישיגנו בטוב וכמו כן בהתפעלות הנשמה בענג האלקי שבה בתפלה שנק' שיר אל הוא בא בהשגה אלקית במורגש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.