ס, ב

האהבה שבא מצד הריחוק העצום (שזהו כמו חולת אהבה כמ"ש סמכוני כו' כי חולת אהבה אני בגלותא דוקא שהוא אש שחורה כו') הרי ודאי יבא לה יתרון האור מן החשך הזה מב' טעמים הא' מפני שכאשר תחשוק הנשמה לצאת מן החשך הגס הרי באה תשוקה זאת בתגבורת גדולה ביותר הרבה מכמו שהיה לה תשוקה מצד כח עצמה בהשגות והתבוננות בסובב כ"ע וממלא כ"ע כו' וע"כ עיקר התשוקה הזאת אינה אלא לדבקה במהו"ע ית' דוקא ולא תחשוק לא בגעה"ע וגעה"ת וגם לא בבחי' אור וזיו השכינה שהוא בחי' המל' וגם לא בבחי' סובב כ"ע כו' אלא דוקא לדבק במהו"ע ית' ממש כמו מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' שזהו ענין לאשתאבא בגופא דמלכא ממש דהיינו להדבק ולהכלל במהו"ע דאור א"ס ב"ה ממש שנק' גופא דמלכא ולא בבחי' זיו ואור התפשטות שלו באבי"ע וכמאמר אליו ולא למדותיו כו' (וזהו הנק' בחי' או"ח שחוזר לקדמותו ממש שהוא בעצמות א"ס ממש שאין כח זה בבחי' או"י וכמ"ש במ"א בענין מן המצר קראתי כו' וכענין ופרעה הקריב הקריב לבם כו' וזהו בצר לך ומצאוך כו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו שמצד המצר מן הריחוק העצום נפתח נקודת הלב בתשובה שלימה בכל לב ונפש למהו"ע ית' דוקא וזהו הטעם לכל יסורי' ולחץ שישראל סובלים בגלות רק למען יפתח נקודת הלב לה' לבדו וכמ"ש כי מנסה ה' אתכם לדעת הישכ' אוהבי' את ה' בכל לבבכם כו' וכמ"ש במ"א) וזהו ג"כ הטעם שא' דיפה שעה א' בתשובה כו' ובמקום שבע"ת עומדי' כו' וכמ"ש בזוהר דבע"ת משכי' לי' לקודב"ה בחילא יתיר כו' דהיינו מטעם התגברות כח התשוקה לצאת מן החושך דקליפה שיגבר כחו ביותר מכח האהבה ותשוקה דצ"ג בדביקות שלהם שלא יעלו רק למקור מחצב נשמת' כנ"ל משא"כ בבע"ת דמשכי לי' בחילא יתיר עולים למעלה מעלה ממש לאשתאבא בגופא דמלכא ממש וזהו ענין יתרון האור שבא ע"י היציאה מן החושך דוקא יותר מן האור דצ"ג באוי"ר ותו"מ וכמו שבכ' ר' על בע"ת אמיתי ראב"ד וא' יש קונה עולמו בשעה א' וזהו שא' טוב זה מלאך חיים טוב מאד זה מ"ה שזהו כאשר נהפך המות לחיים ע"י תשובה שלימה דוקא שאז הקטיגור עצמו נעשה סניגור ומקללה נהפך לברכה שהוא הרבה יותר עליון מן הברכה וחיים עצמו כו' וד"ל:

(ט) וביאור הענין למה נק' מ"ה טוב מאד איך המות והרע נק' טוב מאד בלי גבול הרבה יותר מן הטוב דמלאך חיים כו' הנה זהו ענין טעם הב' בענין ופי' יתרון האור מן החושך דוקא דהנה מה שמבואר למעלה בפי' יתרון האור מן החושך אינו עולה יפה כפי פשוטו שהרי משמעות פשט המקרא שיש יתרון האור מן גוף החושך עצמו דוקא ולפי הנ"ל אין החושך הגס דק"נ רק גרם בעלמא שע"י שנתרחק האדם בחושך זה הגס לזאת תגדל נפשו בכח גדול לצאת ממנו כו' וע"כ יבא לתשוקה גדולה יותר לעלות במהו"ע ממש שנק' אור גדול יותר מאה"ר דצ"ג. ואמנם אין זה יתרון האור מן החושך עצמו אדרבה מחמת היציאה מן החושך כו' אבל הפי' הב' ביתרון האור מן החושך לא שיש