מז, ג

בטוב (כמו מ"ט דר"פ כו') וכנשמות נהנין מזיו בג"ע שמרגישים העונג האלקי בהשגות האורות עליונים שמאיר בנשמתם בהשגה ממש ויש בזה עונג וטעם הרוחני מעומק המושג כמו מתיקות התורה בהשגות הסודות ורזין דאורייתא כו' וכמ"כ בהשגה אלקית המצומצמת בנשמה בגוף כשמתבונן בק"ש באחדות ה' איך שמהווה כל העולמות מאין ליש בב' מדרגות דממלא וסובב שנק' הוי"ה ואלקים כידוע הרי יש בזה ב' אופני התפעלו' העונג ושמחה בהתבוננות זאת א' מצד טוב טעם השגה והבנת השכל עד שנתאמת מאד הדבר מצד השכל נק' טעם שבשכל והב' מצד עומק ותמצית הדבר המושג בזה שהוא עצם התהוות מאין ליש כמו שהוא ממש שיתפעל בעונג וטעם רוחני כמתיקות טעם הרוחני שבמאכל כו' ובאמת גדול יותר טעם ועונג הגשמי בהשגת והבנת השכל בכי טוב יותר מטעם ועונג הרוחני מתמצית השכל הרוחני אע"פ שהתמצית הוא למעלה מן ההשגה והתפיסה ואיך העונג שמצד סברת השכל יהיה למעלה מעצם עונג ותמצית דבחי' האין בהשגה שא"צ הסבר כלל כנ"ל. הענין הוא דהיא הנותנת דמשום שבא בהגשמת הבנה ותפיסת השכל ע"כ מורגש שם העונג בהרחב' גדולה יותר עד שיתפשט הרבה יותר מעצם העונג שמצד השכל והשגה זו והוא לפי שמתלבש בזה מעונג הנעלם שבעצמות שלמעלה ממקור השכל שבלתי מורגש גם ברצון וחכ' כנ"ל וכידוע דעיקר התגלות ע"י בבינה בחיצוניות דבינה דוקא כמו בשיר הלוים שא' ועבד הלוי הוא דא הוא ע"י כמ"ש במ"א (וכמשי"ת) לפי שזהו הכלל שבחיצוניות יותר שם יורד אור המקיף דכתר להתלבש בו יותר מבפנימיות הרוחניות וע"כ כל המקיפים בחיצוניות בינה כו' ששם מתרחב אור העצמות ביותר כמו (יחזקאל לב, יד) ונהרותם כשמן אוליך כו' ונק' נהרי אפרסמנא דכיא והן ת' עלמין דכסופי' דנהרין לעוה"ב שנק' יש גמור שעונג הנעלם בא במורגש ממש כו' וד"ל וא"כ זהו בירידה והגשמה יותר שהוא בחו"ג המגולים דהשגה דבינה. וראייה לזה ממ"ש (נחמי' ח, יב) כי הבינו בדברי' אשר הודיעו להם וכן שמע ישראל לשון הבנה אע"פ ששמיעה דבינה מרחוק כמו מרחוק ה' נראה לי בזה דוקא מתלבש מעונג העצמות (ואע"פ שהעיון הוא רק לעמוד על אמתות העומק המושג איך הוא ומה הוא כו' ושם א' מה פשפשת כו' אבל בעיון דבינה מתברר יותר אמתית עומק המושג שנק' אין ותמצית כמו שע"י המשל יתברר יותר אמתות אור נקודת השכל לפי שהוא בהגשמה וכמצרף לכסף שמתברר הנקי מן הפסולת יותר ואמנם יש בזה הבירור פסולת הנבדל יותר מכמו שהיה תחלה וזהו טעם לשרש עה"ד בז"ת דבינה שהוא חו"ג המגולים ולמטה יותר (כמשי"ת) וע"כ נק' ז"ת דבינה שהן מדות שבשכל שנברר ע"י העיון דבינה מקום המתברר שמברר גם לנקודה דחכ' שנק' אמת כמשי"ת משא"כ התמצית ועומק המושג שלפני העיון אינו ברור כלל) וממילא מובן לפ"ז שבירידת האור דשכל בהגשמה יותר והוא במוחין המצומצמים במדות שבלב (שנק' בכן) שהוא אחר שנתקצר ההסבר כנ"ל שם יותר יורגש