ב, ג
כו' וכנ"ל בפי' לעשות לתקן כו' וכמשל מי שחכמתו עמדה לו לתקן טעות וקושיא כו'. וכנ"ל שבזה דוקא ניכר עוז וכח חכמתו לימודו לעצמו וד"ל. והן הנה הלכות דתשבע"פ דוקא ששרשן בח"ע שבתורה שלמעלה ויצאו למטה בח"ת דמע"ב לברר ולהפוך כו' וד"ל שנק' עמל תורה כנ"ל ופי' תורה עצמה היינו בח"ע שבעצמו ועמל תורה היינו מה שבא כח ועוז בחכמה שבתשבע"פ לברר ולתקן כו' ונעוץ תחלתן בסופן דוקא שלזה כל עיקר ח"ע דתורה של מעלה שירדה למטה בח"ת דתורה הנגלית לנו כו'. וז"ש ואהיה אצלו אמון אומנא במי שתורתו אומנתו כו' אעפ"י שקדמה לעולם היא הנותנת כח ועוז כשבאה בהתלבשות בח"ת דתורה לברר עה"ד והכל א' ממש ולא כדלעיל שגם בח"ע וח"ת דתורה יש רקיע מפסיק כו' דאין שייך רקיע להבדיל רק בח"ע וח"ת שבמע"ב מטעם הנ"ל אבל מי שמתחכם לתקן דבר אעפ"י שמשפיל א"ע ביותר אבל אין זה שפלות וירידה כלל אלא אדרבה זהו עיקר כח חכמתו בעצם שבא לידי גילוי בתקפו יותר משיתחכם במושכלות עמוקות לעצמו כענין (קהלת ז, יב) החכמ' תחי' בעלי' כנ"ל וד"ל. וזהו הטעם (שבת יא, א) דמי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה דהתפלה בחי' העלאה לגרום המשכת זהו רק בחי' המשכת ח"ע בח"ת לפי אופן ההעלאה בלבד כתלמיד המחכים את רבו בשאלותיו שלפי אופן השאלה כך יתחכם להשיבו כו' אבל בחי' התיקון דשם מ"ה לברר ב"ן מלמעל' למטה מבלי העלאת מ"ן מזה הרבה שהוא מתקן לפי עצם כח חכמתו ממש כמו שהוא וד"ל:
(י) ובכ"ז יובן מה שנתנה התורה כולה ע"י משה דוקא וכמ"ש (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה כו'. ולא ע"י אחר זולתו. ואם משום שהי' כלי מוכן לזה מצד החכמה הרי א' (דניאל ב, כא) יהיב חכמתא לחכימין דכל מי שיש בו חכמה נותן בו חכמה וכתי' (שמות לא, ו) ובלב כל חכם לב נתתי חכמ' כו' וכן לשלמה נתן חכמה אבל לא ניתנה התורה רק ע"י משה דוקא הענין הוא משום שנא' במשה (שם ב, י) כי מן המים משיתיהו מבחי' מ"ע דח"ע שהיא כלולה בעצמותו ממש כנ"ל ובהיות שהתורה ירדה למטה לברר לעה"ד כיו"ד הדברות בכללו' המ"ע ול"ת וזהו בחי' כח הביטול היש לאין בפו"מ כו' ע"י בחי' ח"ת שבתורה כנ"ל ואין עוז זה רק מכחה של ח"ע דתש"מ דוקא שתאיר מלמעלה למטה בח"ת כנ"ל ע"כ א"א להיות זה כ"א ע"י משה דוקא שנשמתו נלקחה מבחי' מ"ע דח"ע וכמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא מעה"ח שכולו טוב למעלה מעה"ד טו"ר לגמרי ע"כ יש ביכולתו להמשיך גם בחכמה שבבירורים דעה"ד טו"ר לברר לתקן כו' וזהו הכח והעוז שיש לכנ"י בכל דור ודור לתקן ולברר עה"ד בסו"מ וע"ט כו' הכל ע"י משה דוקא כמ"ש תורה צוה לנו משה שהיא תושבע"פ שנקרא עוז כו' כנ"ל. ולא ע"י אחר זולתו. הגם שנא' ובלב כל חכם לב נתתי חכמה אין זה רק לפי מדריגתו יש בו מח"ע לעצמו לתקן נפשו אבל שיומשך לכנ"י בכל דור ודור לברר לעה"ד ע"פ התורה הנגלית לנו אינו אלא ע"י משה דוקא וז"ש בזוהר דאתפשטותא דמשה בכל דרא כו' וכמ"ש בכמה דוכתי משה שפיר קאמרת כו' שהלכה זו ברורה כהלכה למשה מסיני שניתן לו הכח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.