צד, ג

להבדיל בין טמא לטהור כו' בעבודה השלימה בסו"מ וע"ט וע"י בירור וצירוף ביסורי הגליות שיסורי' ממרקי' כו' (ברכות דף ה, א) ויהיה אח"כ קיבוץ גליות כמ"ש אם יהיה נדחך כו' והטיבך והרבך מאבותיך אז ומל ה' את לבבך לאהבה את ה' כו'. וזה פלא גדול למה יצטרכו אז למילה זאת שימול ה' את לבבם אחר שאין ערלה בלב כלל וכלל כו'. אך הענין הוא דאחר אתעדל"ת דכנ"י בתשובה תתאה בלב נשבר ונדכא בתשובה שלימה עד שנברר הרע מן הלב ונקי מכל סיג ונק' בר לבב וגם ע"י הבדלה דתו"מ כנ"ל. אז נתעורר אתעדל"ע דהיינו שישוב ה' אלינו מלמעלה למטה כמו ישוב ירחמנו (מיכה ז, יט) וא' בזוהר ישוב מאן אתר מההוא עתיקא סתימאה כו'. והוא שיאיר מבחי' פנימית המוחין דע"ס מי"ג מדות הרחמים בפנימית יסוד דע"י שנק' צ"ע בבחי' פנימיות שבו בלי העלם ולבוש כלל וזהו שנק' למעלה תשובה עילאה שאחר תש"ת הנ"ל דוקא וד"ל והוא ענין המילה שמלמעל' למטה (שבבחי' פנימית יסוד דע"י וא"א ששרשו ביסוד דא"ק כו' כמ"ש במ"א ע"פ למנצח על השמיני' כו') (תהלים יב, א) שא' ומל ה' את לבבך כו'. אחר שכבר נימול מצד העבוד' דתו"מ ותש"ת הנ"ל. וע"ז ארז"ל גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות שהן י"ג מדה"ר הגדולים שמתגלים בבחי' הפנימית דע"י מבחי' רדכ"ר שבמצחא כו' ונק' מילה גדולה כמ"ש גדולה מילה שנכרתו עליה כו' והטעם הוא כי עיקר ענין המילה בכללותה הוא ענין כריתת ברית לבד כמ"ש לאברהם והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך כו'. וא' זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכ' כו' המול לכם כל זכר כו' ונמלתם כו' והיה לאות ברית ביני וביניכם כו' כידוע. אך בענין הכריתות ברית יש ב' מדרגות א' כמו ב' או"נ שיעשו ביניהם כריתות ברית שזהו מצד שהגם שהן או"נ יוכלו להפרד זה מזה במשך זמן רב שתשכח האהבה מן הלב או מצד איזה סיבה שיפרידו ביניהן דברי נרגן כו' (משלי כו, כב) לפי שבעצם הן נפרדים זה מזה ואהבתם ניקנית אצלם בדרך בחי' תשוקה והמשכה מן המוח ולב כמים כו'. וכמ"ש כמים הפל"פ כו' כן לב האדם לאדם (שם כז, יט) ומצד ריחוק ופירוד שלהם יש בזה הפסק וביטול לפרקים כמו כשבטל דבר בטלה האהבה אם האהבה תלויה בדבר כו' (אבות פ"ה, טז) וכמו כן כריתות ברית מגבוה לנמוך כמו מלך ושר לעני ושפל שאין ערך ביניהם כלל אך הכריתות ברית שלהם מכריח לגבוה להשפיל א"ע תמיד להדבק בנמוך כו' שאין זה מצד עצם האהבה כלל שאין להם ערך זע"ז כלל. והמדרגה הב' היא כריתות ברית בב' או"נ בנפשותם ממש כאהבת דוד ויהונתן שאהבת נפשו אהבו שלא יפרדו לעולם וכן אהבה עצמית דאב לבן וכה"ג שזהו כאהבת אדם לעצמו ממש שלא יתכן בזה ענין אהבה בתשוקה והמשכת הלב כלל וא"כ ענין הכריתות ברית בהם הוא בבחי' עצמיות שהוא בחי' התקשרות האמיתית בעצמיו' נפשם שהן לאחדים כנפש א' ממש ואין ענין הכריתות ברית בהם רק להיות להם לאות וזכרון הברית העצמי הזה ע"כ צריך להיות אות הברית הזה המורה על בחי' התקשרות העצמיות