ס, א

ידוע דע"ש דעשי' מתלבשי' במזלות והמזלות מקבלים מחיצונית שמרי האופני' וכך גבוה מעל גבוה כו' ועל ידם נמשך שפע דצח"ם הגשמיים עד שא' שאין לך עשב מלמט' שאין לו מזל כו' וכן מזל מחכים ומזל מעשיר כו'. ואמנם כל מקור שפע דע"ש שמקבלי' מן האופנים הוא רק בחי' אחוריים וחיצוניו' דמל' דמל' דעשי' (וכמו ששחק ר"ע כשראה כרך גדול של רומי מלא תענוגי עוה"ז וא' אם לעוברי רצונו כך כו' לפי שאין זה ערך כלל וכלל לגבי פנימי' האור ושפע האלקי' שבג"ע הארץ כו') דהיינו רק ממ"ח צרופי' האחרונים דשם אלקי' והוא מ"ש מלך אלקים על גוים כידוע לפי שמלכותו ית' בכל משלה וכמ"ש מלכותך מלכות כ"ע שמתפשט הארה וזיו כבוד מל' בכל העולמות ומאור וזיו זה הוא מקור התהוותם מאין ליש וגם זיו ואור זה הוא בבחי' בלי גבול ואין בו שינוי כלל מקודם שנברא העולם לאחר שנברא העולם כו'. ואמנם גם בחי' אור וזיו זה המחי' כל העולמות אינו אלא הארה בעלמא מעצמות אור א"ס ב"ה שאינו רק ה"א אחרונה דשם הוי"ה דאצילות כמאמר בהבראם בה"א בראם והן ה' מוצאות כו' כמ"ש בס"י וקבען בפה כו' שהן כ"ב אותיות וצרופיהן שבדבר ה' ורוח פיו כו' וכמו שאותיות הדבור אינם רק בחי' דומם וכלא חשיבי ממש לגבי אותיות המח' והמדות והשכל כו' וכאשר ישכיל אדם ויתבונן בזה בעומק דעתו איך וכמה שרחוק ערך מקור השפעת כל חיי העוה"ז לגבי אות א' מדבור ומח' העליונה שכל מקור חיי העוה"ז שהן המזלות הוא רק פסולת וחיצוניות הבא בהשתלשלות וצמצומי' רבים מצירופי אותיות האחרונים ביותר שאין להם ערך כלל לגבי עצמות מדת מלכותו ית' ויתבונן היטב איך שחיי נפשו קשורים ומלובשים בגסות וחושך דק"נ שהן המזלות ששם הוא הסתר אלקות בתכלית כמ"ש אלביש שמים קדרות ושק כו' שנק' לבוש שק המסתיר ביותר וכל נפשו ולבו כל הימים נמשך אחרי חיי העוה"ז הגשמיים הנה ודאי יתמרר נפשו ביותר על עזבו את ה' מקור כל החיים העליוני' לילך אחר ההבל כמ"ש הן גוים כו' וכשחק מאזני' וכתיב אותי עזבו מקור מ"ח לחצוב להם בארות בארת נשברי' אשר לא יכילו כו' שהן הע"ש דנוגה שבאמת לא כאלה חלק יעקב כי חלק ה' עמו כו' ואין מזל לישראל כו' כידוע שמזה הטעם גזרו אומר דישראל שבח"ל נק' עובדי עכו"ם בטהרה כו' שבח"ל דוקא מטע' שחלק ה' אותם לכל העמי' כו' וכאשר ישראל ממשיכי' כל נפשם בהתלבשות דלבוש שק דטבע לרדוף אחר הפרנסה בטרדות הנפש כנ"ל זהו ממש כעובד עכו"ם שמשתחוה לאבן כו' מאחר שעושה מהטפל עיקר שהרי אינם רק כגרזן ביד החוצב בו כידוע ולזאת יתעוררו מאד לצאת מן החושך הגס הזה בגודל רשפי אש התשוקה הנפלאה ע"י המרירות העצומה (כענין המבואר במ"א בגלות מצרים שנא' וימררו את חייהם דכנ"י למעלה כו' בעבודה קשה כו' שהוא עכשיו שיעבוד ולחץ הפרנסה כידוע) מצד גודל עוצם הריחוק מה' בירידת הנפש בחושך גדול כ"כ כו' ועי"ז דוקא תוכל הנפש לעלות ולבא לדבק בה' אחד ממש שלמעלה גם מזיו ואור דבחי' המל' מקור מחצב הנשמה כו' כי מצד תשוקת הנשמה ברשפי אש