קכח, ד

האותיות וצרופים די"מ שכללותם בק"ך צירופי' דשם אלקים דוקא כידוע דאתוון אתגליפו כו' דהיינו כמו חקיקת האותיות בדבר נבדל כאותיות החותם בשעוה נק' גליפו כו' שזהו בשנוי המהות כך אותיות הדבור העליון שנמשך מבחי' רוח פיו ית' שזהו בחי' הבל החיצון דמניה אתעביד קול החיצון המורכב מאמ"ר חיצונים שנק' חומר הדבור שבא בשנוי המהות מאותיות הבל הלב בדבור הרוחני הפנימי וזהו שנק' גליפו והיינו כערך חיות גשמי לגבי חיות הרוחני שבנפש עצמה כנ"ל ויש בזה דבר והפוכו שבחי' אותיות הרוחניים שבדבור מסתירים ומעלימים לעצמות השכל הרוחני או המדות ומבחי' אותיות החיצונים שיוצא לחוץ הן בבחי' גלוי אור להיות מזה חיות העולמות מאין ליש ממש שנק' כח הפועל האלקי בנפעליו והן אותיות אלקיים שנבראו בהם כל הברואים וז"ש ברישא חשוכא העלם עצמות האור ואח"כ נהורא שנק' אור של תולדה וכמ"ש באורך נראה אור כנ"ל וד"ל אך זהו דוקא במלאכים וחיות ושרפים וכל העולמות שנבראו מאין ליש מחיצוניות הדבור העליון כמ"ש וברוח פיו כל צבאם וכאשר אומרים שירה ומתבטלים ממציאות' מיש לאין האלקי ממש או כאשר מאיר האור האלקי גם באותיות החיצונים ביותר מכפי המדה וצמצום הנמשך לחיות מציאותם מתבטלים לגמרי כענין הושיט אצבעו קטנה (סנהדרין לח, ב) שהוא יו"ד דאדנ"י אדון כל הנבראים כמ"ש (תהלים סח, יח) אדני בם כו' ושרפן שנתבטלו לגמרי כמו (שמות טו, טז) תפל עליהם אימתה כו' אבל נשמות הצדיקים שרשם בשם הוי"ה ונק' נר הוי"ה כו' שלמעלה משם אלקי' המצמצם הנ"ל והוא מבחי' אור העצמות שלפני החשך וההעל' דשם אלקי' (דזהו במח' דחו"ב שבמדו' דז"א שנמשך בפנימיות ועצמות דאור הזרוע לצ"ע במל' כבן שנמשך ממוח האב כו' כמא' ישראל עלו במחשבה כידוע) ע"כ כאשר מתבטלים ממציאותם מיש לאין באוי"ר שכליי' וכן ע"י קיום התו"מ בעמ"ש ובאוי"ר מגיעי' לשרשם באור העצמות דשם הוי"ה ביחוד פנימי דהוי"ה ואלקים כמ"ש כי הוי"ה הוא האלקים (דברים ד, לה. לט) כולא חד משום דאין שינוי כלל בעצם האור מצד בחי' החשך והעלם דשם אלקי' שהרי צמצום זה ממנו נעשה כדי שיוכל להאיר בבחי' הארה דהארה לנבראי' כנ"ל וזהו דקמי' גם חשך לא יחשיך (תהלים קלט, יב) כחשיכה כאורה (שם) דשוין לפניו בחי' ההעלם והגלוי שאחריו כו' וכמ"ש (מלאכי ג, ו) אני הוי' לא שניתי (וע"כ אין הפרש כלל לפניו בין קודם שנברא העולם לאחר שנברא כו' שאין שנוי זה רק בצמצום דשם אלקים לבדו לגבי המקבלים בלבד כמ"ש במ"א) וא"כ יובן מזה עכ"פ שבעבודת הצדיקים באוי"ר בתפלה ובעסקם בתו"מ הם מהפכין מחשוכא לנהורא הפך סדר ההשתלשלות שנמשך ע"י צמצום דשם אלקים דוקא כי בבטול שלהם במקורם יאירו באור העצמות דא"ס שלפני הצמצום עד שגם החשך העליון יאיר בלי העלם כלל וזהו כמו שיהי' בעוה"ב ממש שיוציא חמה מנרתקה שהוא שם אלקים כו' וכתיב (ישעי' מ, ה) ונגלה כבוד הוי"ה (דוקא) וראו כל בשר כי