קכב, א
ורוממות בעצמות כו' וצוה לו ה' שילך לו מארצו הנעלם מכ"ר לבא לידי גלוי והוא מ"ש אל הארץ אשר אראך שהוא בחי' המל' ארץ עילאה שנק' בחי' עלמא דאתגליא ופי' אראך קאי על אברם ששם אראה אותך בגלוי (כמ"ש שם באורך) וזה הי' דוקא אחר שנצטווה על המילה שנק' שמו אברהם בה"א נוספת שהן בחי' ה"ח הנגלים בפי יסוד כו' ואז נק' אב המון גוים לגייר גרים הרבה כנ"ל (ושרש ה"א זה הוא למעלה מבחי' ח"ס דאברם והוא בעצמות אור הכתר דוקא וז"ש והי' שמך אברהם ולא אברם ולפי שכח זה לבא מן ההעלם דח"ס לגלוי הוא למעלה מכח הח"ס עצמה מטעם הכלל דכל הגבוה גבוה יותר יותר יוכל לבא למטה בהתלבשות בחיצוניות יותר כו' וזהו ענין נובלות חש"מ תורה הנגלית לנו שבאה בלבושים גשמיים וזהו ענין קוץ התחתון די' ששרשו בקוץ העליון דכתר עצמו וכנ"ל באריכות בפי' הזהר בועבד הלוי הוא דא הוא ע"י כו') וכך יובן גם בענין המא' דבהבראם באברהם בה"א שבו שע"י ה"ח הנ"ל הוא שבא למטה מטה ביותר דהיינו בה' דהבל הפה באות הה"א שנק' אתא קלילא דלית בי' מששא כנ"ל להתלבש בה' מוצאות הפה העליון להחיות כל העולמות מאין ליש בי' מאמרות כמו ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור וכה"ג וכמ"ש (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם וכנ"ל בענין ואתה מחי' את כולם כו' וז"ש באברהם דוקא וד"ל:
(ה) והנה מבואר למעלה דבחי' הבל זה דאות הה"א הוא שיוצא מהבל הלב בקלות ובצמצום מאד שזהו שנק' אתא קלילא כו' להיותו יוצא רק בבחי' חיצוניות הבל הלב שהוא רק כדי לבא לידי גלוי מן ההעלם שאין זה בא רק מבחי' החיצוניות ביותר (מטעם כלל הנ"ל שבא ממקום הגבוה ביותר שלמעלה מגופו של ח"ס ע"כ בהגלות אורו הרי בא בחיצונית דחיצוניות יותר והוא בהבל הה"א שבחומר שבדבור בה' מוצאות שזהו בא מגלוי דח"ס מן ההעלם דכתר שהוא עצמו שבא בח"ת שבהבל חומר הדבור כמ"ש חכמות בחוץ כו' בחי' ח"ע דאתמשך בח"ת (מן ההעלם שבו לח"ת דנעוץ תב"ס כו') ושרשו עליון יותר מגוף החכ' שבדבור מטעם הנ"ל וכמשי"ת בסוף) לפי שזהו הכלל בכל מקום שכל בחי' ההשפעה האלקית מעליון לתחתון אינו בא רק מבחי' המדרגה היותר חיצוניות שבעליון והוא בחי' הבל האותיות שבעליון שהוא הבל הה"א הנ"ל שנק' אתא קלילא להיותו הבל קל כו' ואמנם מבחי' החיצוניות ביותר שבעליון המשפיע נעשה ונתהווה מקור אל פנימיות האור והחיות שבתחתון דהיינו בחי' המוחין שבו שהרי מדבר ה' ורוח פיו ית' שאינו רק בחי' הבל קל וחיצוני ביותר הוא שנתהוו כל צבא השמים העליונים הרוחניים כמ"ש וברוח פיו כל צבאם וגם מיכאל וגבריאל וכמו פני אריה ושור כו' שגם הן במא' האלקי לארץ עילאה נבראו מאין ליש כידוע במ"ש תוצא הארץ נפש חיה שהן המלאכים שנק' חיות ובהמות ועופות כפני נשר וכמ"ש ז"ל עוף זה מיכאל כו' (וכמ"ש בפ' בראשית ע"פ וייצר כו' באורך) ואין זה פלא כלל שהרי מצינו כן באדה"ר שהתהוות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.