צח, א
בעצמותו בתכלית היחוד והתכללות וזהו הנק' יחודא עילאה בזוהר והן כוונת שבפסו' ראשון דק"ש באמרו הוי"ה אחד שהן ע"ס שכלולים באח"פ כידוע וד"ל. ולהבין ביאור כל זה הנה ידוע ע"ד דוגמא בנפש האדם שמלובשת באברי הגוף שאנו רואים שכחות הנפש שבאים בהרכבה גשמי' באברי' שמקבלים חיות מן הנפש הרי הן בבחי' ריחוק הערך מאד מעצם הנפש הרוחני' שמושללת לגמרי מכל תואר גשם כזה שנמצא באברי' בגוף כמו כח הראי' בכלי חומר העין שחומר העין הוא מקבל כח הראי' ונעשה חומר לצורה ממש בקרוב הערך שהוא לראות ולתפוש בכלי העין דבר גשמי בכח הראי' שבה המורכבת בה בהגשמה זו וכן כלי האוזן מקבל כח השמיעה הרוחנית שבאה באזן בהרכבה גשמי' לשמוע קול גשמי ממש וכה"ג בכל כחות חיצוני' ופנימי' שמורכבים באברי הגוף כידוע והנה ודאי א"א לומר שבנפש עצמה כמו שהיא ממש טרם בואה בהרכבת אלה יש בה ג"כ מהות כח ראי' עין כזה ומהות כח שמיע' אזן הגשמי' שא"א לומר שהנפש תראה ראי' גשמי' לתפוס דבר גשמי וא"א לומר שתשמע שמיעה גשמי' לקול גשמי אם היא מושללת מתוארי' גשמיים כאלה ומ"מ אנו רואים שעיקר סיבת מציאת שנמצאו תוארים הגשמיים הללו בכחות האברי' כראי' ושמיע' גשמיי' אינו אלא מן הנפש עצמה דוקא (וראי' לזה מן התפעלות הנפש עצמה ממאורעות כחות הגופניים כמו בראי' ושמיעה לטוב ורע שהוא עונג וצער בנפש עצמה וכן עונג וצער שבגוף הניכר בדמות שבפנים אם טוב או רע שפניו רעי' או טובים הכל הוא מצד הנפש עצמה אם היא מרת נפש או שמחת הנפש כו' וכן בהתחכמות בכלי המוח הגשמי בא מכח המשכיל ההיולי שבנפש עצמה שנק' נפש השכלית או החסד וטוב הגשמי שבאיש טוב תלוי בעצם נפשו שהיא נפש טובה ולהיפך איש רע כו' והעיקר הוא מה שהנפש תתפעל בעצמה מכל מאורעות כחות אברי הגוף בהרגשה ממש כידוע):
(ו) והנה להבין זה איך יבא הדבר בדילוג הערך כזה מן הרוחניות שבעצם הנפש בהגשמת אברי הגוף להיות מתאחדים כ"כ בחומר וצורה עד שיש קשר וחיבור זע"ז ממש כנ"ל הנה אנו רואים כמו בענין נפש וגוף ממש גם בחלק הצומח שהצומח הגשמי כעשב הגשמי שנתפס במישוש וראות יצמח מן כח הצומח הרוחני שבארץ וכן יצמח פרי התפוח באילן שגם בזה ודאי א"א לומר שהתהוות גשם העשב והתפוח בעצם כח הצומח הרוחני כמו שנראים בהגשמה בצמיחתם וכי יתכן לומר שיש מתיקות תפוח גשמי בכח הצומח הרוחני או מרירות בחריפות וחמיצות גשמי וכן בגשם העשבי' למיניהם ישנם במהותם הגשמי בעצם כח הצומח הרוחני שנבדל בערך לגמרי מהגשמה כזו ואעפי"כ אנו רואים בחוש הטבעי שהעשב צומח מרוחנית דכח הצומח שבארץ דוקא וכן טעמי התפוח הגשמיים ואיך יצא מן הרוחני אל הגשם וצריך לומר שבהכרח יש מבחי' רוחניות דעשב ותפוח בבחי' הרוחניות דכח הצומח מאחר שהוא המצמיח אותן לבא בהגשמה ועכ"פ הולך ונמשך מרוחניות לגשמיות ויש קשר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.