פא, א

כנ"ל ונצטוה להתעורר לצאת מארצו כו' לבא לידי גלוי בהתפשטו' אורך ורוחב בכל האצי' עד בחי' המל' דאצי' סופא דכל דרגין וז"ש אל הארץ אשר אראך כי מצד רוממות העלם החכמה דא"א הנ"ל לא נודע שם בחי' המל' כלל בבחי' מציאות דבר מה (כבטול אותיות הדבור במקור כח השכל הנעלם כו') וז"ש אשר אראך שיגלה לו הארץ שהוא א"י בחי' עלמא דאתגלייא עולם הדבור כידוע וד"ל. ופי' השני באראך זה לא כפשוטו דקאי על הארץ אלא קאי על אברהם והוא שאמר אל הארץ אשר אראך כלומר אשר אראה ואגלה אותך שם במהותך ועצמותך כמו שאתה ממש למעלה בבחי' ההעלם דח"ע לבא למטה בבחי' גלוי אור ממש ולא תהיה שם בבחי' ההעלם כעכשיו והטעם הוא לפי שהמקום גורם שהארץ הזאת היא בחי' עלמא דאתגלייא כנ"ל. וזהו אל הארץ שהוא בחי' מלכות דאצי' שנק' פתח האהל כנ"ל שנגלה האור האלקי מאצי' לבריאה כו' להיות התהוות יש מאין ממש כידוע. ויש עוד פי' בארץ הזאת שהוא בבחי' בינה דאצי' (שהיא ה"א ראשונה דשם הוי' כו') שנק' ג"כ עלמא דאתגלייא לגבי בחי' ההעלם דחכמה דפנימית אבא כידוע שבחי' החכמה בכלל נק' אין והבינה נק' יש שהיא בבחי' השגה והבנה ובחי' נקודה דחכ' בהעלם מתגלה בבינה כמו (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן כו' שזהו בחי' בינה שנק' נהר כמו הנהר שמתגל' מהעלם המעיין כו' שיוצא מהעלם העדן דחכמה כו'. וזהו אל הארץ שהוא בחי' בינה עלאה ששם אראך אגלה אותך להיות בבחי' הגלוי בהשגה ממש כמו העוה"ב שנתגלה מפנימית והעלם דחכמה בהשגה במורגש כמ"ש (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש יש ממש ושני הפירושים הללו הכל א' ושניהם אמת ועולים לענין א' שבחי' ההעלם הוא שבא לידי גלוי מאין ליש בבחי' עלמא דאתגלייא בבינה או במלכות שם אראך בגלוי והוא בזמן המילה שנק' שמו אברהם בה"א נוספת מטעם הנ"ל ולכך אמר לו אשר אראך לעתיד (והוא בהיות בנ"י בא"י בקיום התו"מ שזהו שלימות הגלוי הזה כו') וכפשוטו קאי על הארץ אשר אראך לארץ הזאת ועתה לא גילה לו כי לא יוכל לגלות לו עד שיבא לא"י דוקא ויעשה שם יח"ע בעובדו' שלו מטעם שית' כי עתה לא נצטווה רק על העתיד כנ"ל וד"ל:

(ז) אך הנה לפי כל הנ"ל יש להבין באמת מהו זה שצוה לו ה' לצאת מהעלם דחכמה כו' וע"כ נק' אברהם בה"א שלפי הנ"ל ה"ז ירידה גדולה מאד לאברם שהוא בבחי' הרוממו' בהעלם העצמות ממש לבא בגלוי למטה בבי"ע ג"כ שבודאי אין ערוך כלל בין סדר כל ההשתלשלות דאבי"ע לגבי פנימית ועצמות המאציל כידוע וא"כ השם דאברהם הוא בחי' שפלות המדרגה לגבי שם דאברם ומשמעות הכתוב שאמר ולא יקרא עוד כו' והי' שמך אברהם בה"א שזהו לו למעלה ומדרגה יותר גבוה ונעלה משמו הקדום אברם ולפי הנ"ל נהפוך הוא שירידה גדולה היא להיות מאברם אברהם כו'. אך תירוץ לקושיא זו בדרך קצרה היינו שגם שיורד האור הנעלם לגלוי בה"א דאברהם יש יתרון מעלה בזה הרבה יותר משם אברם כשהוא בבחי' העלם החכמה בעצמות ממש לפי שבחי' כח