נט, ד

גדולה הרבה יותר מטהרת אש הגיהנם להיות שהמים הללו באים ממקום גבוה מאוד נעלה (כמשי"ת) וכטהרת הארץ ממי נח כנ"ל וכמשי"ת וכמו המים הטהורים ונקיים ביותר שמרחצים ומזככים ומנקי' כל פסולת ולכלוך קשה כו' כענין (ישעי' ד, ד) אם רחץ ה' את צואת כו' א"ת אם אלא אם תבא האם ותקנח כו' שהוא מבחי' בינה עילאה כו' ולזה נק' מי נח לשון נייחא דרוחא להעלותה במעלה עליונה ביותר כמשי"ת ב"ה וד"ל:

(ז) אך לכאורה יש להבין בגוף הענין למה נק' טרדות הפרנסה עונש יסורים קשים כ"כ רק לטהר את הנפש הלא מימי קדם היה אדם צריך לעבוד עבודה בשדה ובבית לטרף מזונו כמו שא' לאדם הראשון בזעת אפיך תאכל לחם וגם בזמן בהמק"ד היתה עבודתם בשדות וכרמים ובמקנה צאן ובקר כו' ואם הכוונה בשעבוד גליות בעול מסים כו' הלא בימי מלכי ישראל היו נותנים המעשר מנכסיהם כו'. אך הענין הוא דבאמת הפרש גדול הוא בין הפרנסה שהיה לישראל בהיותם על אדמתם בא"י לזמן הגלות בח"ל דבזמן הבית היה איש תחת גפנו כו' שזה כל עיקר שבחה של ארץ ישראל שהיתה נק' ארץ זבת חלב ודבש פי' זבת מעצמה כל טוב פרי הארץ בלי הצטרכו' לזה שום יגיעה וטרדא בפיזור הנפש כלל ולא היה שום בלבול ועמל במוח ולב עד שהיו פנוים מכל טרדא לעבודת ה' וגם היה בטחונם חזק בה' הנותן שפע וברכה בארץ כי היא ארץ אשר ה' דורש אותה כו' (בלי מסך מפסיק כלל מן הרוחניות האלקי' אל הגשמיות רק בחי' פרוכתא קלישתא כמ"ש בזוהר כמו ע"ד שהיה ברכת ה' מרובה במעש' האבו' מפני שהטעימן מעין העוה"ב כמ"ש במ"א) לפי שלא היה השפע הולך בא"י ע"י אמצעות דמזלות כארץ העכו"ם שבח"ל שחלק ה' אותם כו' אבל ענין הגלות מן הארץ והוא מה שנתפזרו ישראל בארץ העכו"ם שצריך לבא עליהם השפע ע"י ע"ש דנוגה דעשיה שהן המזלות שמקבלים מחיצוניות שמרי האופנים וזהו ענין סבת הטרדא הגדולה בעומק הלב ומוח שצריך כל אחד ואחד להטריד כל מוחו ולבו בעול לחץ ודוחק גדול עד שימצא טרף מזונו מפני שבא השפע בהתלבשות דלבוש שק דנוגה כו' שזהו הנק' שיעבוד גליות דע"ש דנוגה כו' (והוא עיקר ענין גלות השכינה בע"ש בח"ל בזמן הגלות דוקא כמ"ש במ"א) וזהו שיעבוד הנשמה האלקי' להתעסק בצרכי הגוף הגשמיים לחם לאכול כו' בפיזור הנפש מאד שנק' מ"ר כנ"ל וד"ל:

(ח) ואמנם הנה הטעם שע"י צער טרדות הפרנסה במיצוי הנפש שנק' מ"ר הוא שתוכל הנשמה לעלות למעלה יותר ממדריגתה הראשונה שהיתה בג"ע צרורה בצרור החיים כו' הנה זהו מצד יתרון האור מן החושך דוקא כידוע בטעם שאמרו דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב לפי שיש יתרון האור מן החושך כשנהפך לאור הרבה יותר מגופו של אור לפי ששרש החושך למעלה הוא גבוה הרבה מבחי' האור (כמשי"ת). וזהו ג"כ הטעם שבע"ת גדולים מצ"ג עד שבמקום שבע"ת עומדי' אין צ"ג יכולים לעמוד שם וכך הוא גם כאן בענין טרדות הפרנסה שנק' מ"ר להיות