ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>בראשית ח"א</h1><h2>פרשת בראשית</h2><h3>ותלד עדה את יבל</h3>לד, ד

לד, ד

והשגתו הראשונה לגמרי עד שנעשה בחי' השתוממות בכלי מוחו כרגע אחת אזי יכול לעמוד על עומק ההשגה העליונה יותר וכן בעלייה מהשגה זו העליונה להשגה יותר עמוקה ועליונה מזו כו' כענין עליית הנשמות שילכו מחיל אל חיל כו' כנ"ל ויש כאן ב' בטול הנ"ל. א' הפשטתו מן הראשונה והב' בהגיעו לכח המשכיל שכל והשגה העליונה יותר שזהו משתאה מחריש כו' והן ב' מדרגות דחכ' א' כאשר נמשכה מאין ליש בהשגה מצומצמת והב' כמו שהיא בבחי' אין ומה בבחי' מקור המוליד השכל והשגה זו לפי שהחכ' גם היא תמצא מאין ליש כמו התהוות הגשם דחטה מכח הצומח כנ"ל. וע"כ בשביל המשכת אור שכל חדש ועמוק יותר מכח המשכיל ההיולי צ"ל בטול המהות בהשגה שכל שכבר נמשך מאין דחכ' ליש בבטול היש לאין כמו קשה ההבנה שמתבטל מהשגתו הראשונה בהתבטל כלי המוח עד שאינו משיג כלום וכאשתומם שעה אחת אז יומשך מכח המשכיל חדשות כו' כענין שתיקה שהוא סייג לחכמה והשתיקה הוא הבטול הב' הנ"ל אחר שהופשט מהשגה הראשונה כמ"ש במ"א וד"ל. (שהשתיקה למעלה מעלייה דשיר שיש מי שבטל ע"כ מזמר ומשורר בשבח הבורא איך שהוא קדוש ומובדל בערך ממנו כשאו' קדוש ה' ושואלים איה מקום כבודו כו' וכן קדושים בכ"י יהללוך סלה בלי שעור לפי שעולים בעילוי אחר עילוי כמו משובח ומפואר עדי עד כו' כמו שעולים בסולם ועדיין לא הגיעו מקרוב לאור העצמו' באמתת אורו אלא מרחוק ה' נראה להם משא"כ כשבאים מקרוב יתבטלו לגמרי ולא יוכלו להלל ולשבח כלל וכמו (יחזקאל א, כד. כה) בעמדם תרפינה כו'. וכך יהי' גם בעוה"ב שילכו מחיל כו' עד שיגיעו למהו"ע ית' ממש בבחי' ראי' מקרוב שיתבטלו כנר בפני האבוק' ונק' (תמיד פ"ז, מ"ד) מנוחה לח"ע כו' ולא יהיה עלייה כלל. ובכל זה יובן מה שרמזו במשנה במס' שבת כל בעלי השיר יוצאי' בשיר ונמשכים בשיר פי' בעלי השיר שהן כמו טבעת עגולה סביב לצואר החיה והבהמה שנמשכת בה כך ענין השיר ונגינה שהוא עגול בלי ימצא בו ראש וסוף כמ"ש במ"א (בפ' וזאת הברכה ע"פ ויהי בישרון מלך כו') והן כתות המלאכים העליוני' שנק' בהמות וחיות דמרכבה יוצאים בשיר שהוא בחי' ההעלאה שעולים למעלה ממדרגה למדרגה עליונה יותר עד שנכללים במקור חוצבם שיוצאים ממהותם הראשון בבטול השגה הראשונה שנק' יציאה ממקומו הראשון כו' יוצאים בשיר שלהם כי אין עלייה מתחתון לעליון רק ע"י העלאה בשיר כנ"ל ונמשכים בשיר שאחר בטול היש ממדרגה הראשונה נמשכים לעלות במדרגה העליונה להיות יכולים לקבל מאור פני אלקים שלמעלה מכלי השגתו זהו ג"כ ע"י השיר והוא בחי' הבטול הב' הנ"ל (והן ב' מיני בטול הנ"ל והיינו ב' מיני שיר שיר פשוט ושיר כפול כו'). וכך יש בעליית אור דתורה בשיר כמו (מ"א ה, יב) ויהי שירו רננה דאורייתא זרקא כו' וכתיב ובלילה שירה עמי בה"א כמ"ש דוד (תהלים קיט, נד) זמירות היו לי חוקיך כו' וכתיב (ישעי' כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו כו' וכן למען יזמרך כבוד אזמרה לך בכנור וכה"ג מ"ש (משלי א, כ) חכמות בחוץ תרונה (כמשי"ת).

(ו) והנה להבין שרש כל הנ"ל בתוס' ביאור יש להקדים

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.