קכא, ד

הלב במורגש ובחיו' רב יותר וכן אות הפ' והמ"ם כו' וכן בשא' המוצאו' כאותיו' דטלנ"ת מהלשון וזשסר"ץ מהשיני' וגיכ"ק מהחיך וגם במוצא הגרון עצמו נבדל אות הה"א משארי אותיות כאות דא' וח' שיציאתו בקלות יותר מאות אח"ע כנ"ל לפי שחיות הבל הה"א מצומצם וקל ביותר ולכך נק' אתא קלילא כו' (וגם הצירוף ומילוי שבו הן בא' הן בה' או בי' כמו ה"י ה"א ה"ה גם המילוי אינו נרגש כמוהו משא"כ בשאר האותיות שמילוי שלהם מורגש כמו מילוי האלף בלמ"ד פ"א וכן בי"ת וגימ"ל ומ"ם וכה"ג כל האותיות מא' עד תי"ו רק הפ"א מילוי דא' שבו ג"כ אינו נרגש אבל הפ' עצמו מורגש כו' כי יציאתו מהבל הלב בחיות רב יותר ובמורגש יותר כשאר האותיות כגיכ"ק מהחיך כו' וענין המילוי דכל אות הוא כינוי שם העצם של כל אות ואות שא"א שיקראו לאות זה באופן אחר רק אל"ף בי"ת וגימ"ל כו' כמו שיקראו לאדם בשמו על שמו העצם וכקריאת החיות ובהמות שור ואריה כמ"ש במ"א וא"כ מה שהמילוי דה' בא' או בה' או בי' מורה על עצם האות דה' שהוא אתא קלילא בעצם מהותו דלית ביה מששא כלל כו') והנה הדוגמא מכל זה יובן בבחי' ה"א עליונה שהוא ה"א אחרונה דשם הוי"ה דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואמרו ז"ל בה"א בראם שהוא אות הה"א שהוא הנק' אתא קלילא דלית בי' מששא כלל כנ"ל והוא רק בחי' הבל דק ומצומצם מרוח פיו ית' שמחי' את כל העולמות מאין ליש כמ"ש ואתה מחי' את כולם כו' א"ת הן האותיות שיוצאי' בגלוי מכללות דאות הה"א שאינו רק הבל דק שכולל הוא לכללות דה' מוצאות הפה וכמ"ש בס"י וקבען בפה כו' (דאע"פ שהאותיות מא' עד ת' יוצאים בהרגש כנ"ל זהו האותיות שיוצאי' מן הבל החיצון מן הגרון בפה במורגש אבל שרש כולם אינו רק בחי' הבל דק ומצומצם דה"א שמתחלק בה' מוצאות הפה כו' ולכך נק' ה' שכולל ה' מוצאות וגמרן בפה וע"כ ה"י וה"א וה"ה זהו מילוי דחכ' ובינה ומדו' והמילוי דה"ה כולל הוא לבחי' המל' (כמ"ש בדרוש דמצה כו') שהן כללות האותיות וז"ש ואתה מחי' א"ת שכלולים בה' כו' וכמ"ש וקבען בפה (ולכך נק' גם הפ' בא' וה' וי' ונק' פ"ה ופ"י כמו פי המדבר כו' דכר ונוק' כמו רוח ממללא ופ"א בא' זהו בבחי' הכתר כידוע בסדר של האותיות דא' בכתר כו'):

(ד) והנה ארז"ל על בהבראם באברהם שהוא אותיות בהבראם כו' והוא ע"י בחי' הה"א דאברהם הנ"ל שהוא ה"א אחרונה דשם הוי"ה שנוסף לו על שם אברם כנ"ל כי הנה מבואר בפ' לך לך באריכות בענין שם אברם ומ"ש לו לך לך מארצך כו' אל הארץ אשר אראך דאברם אב רם בחי' החכמה כמו שהיא במקורה בהעלם דאור הכתר שנק' אין ממש וכמ"ש והחכ' מאין תמצא והוא בחי' ח"ס דא"א שנק' בשם שכל הנעלם מכל רעיון כו' וזהו פי' אב רם אב דבחי' החכ' נק' אב שהוא בחי' מקור הראשון לתולדות המדות שנק' בנים שהן שרש נש"י כמו כי אתה אבינו כידוע ופי' רם הוא בחי' רוממות החכ' כשהיא בבחי' העל' דכתר ונק' חכ' שבכתר ח"ס תעלומו' חכ' שהוא בבחי' ההתנשאות